Ijob 30

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Jetzt aber lachen über mich, die jünger sind als ich an Tagen, deren Väter ich nicht für wert geachtet, sie bei den Hunden meiner Herde anzustellen.	1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני
2 Was sollte mir auch ihrer Hände Kraft? Geschwunden war ihre Rüstigkeit	2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח
3 durch Mangel und durch harten Hunger; Leute, die das dürre Land abnagen, das Gras der Wüste und der Wüstenei.	3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה
4 Sie pflücken Salzmelde im Gesträuch und Ginsterwurzeln sind ihr Brot.	4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם
5 Aus der Gemeinschaft wurden sie verjagt; man schreit ihnen nach wie einem Dieb.	5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב
6 Am Hang der Täler müssen sie wohnen, in Erdhöhlen und in Felsgeklüft.	6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים
7 Zwischen Sträuchern schreien sie kläglich, drängen sich zusammen unter wildem Gestrüpp.	7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו
8 Blödes Gesindel, Volk ohne Namen, wurden sie aus dem Land hinausgepeitscht.	8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ
9 Jetzt aber bin ich ihr Spottlied, bin zum Klatsch für sie geworden.	9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה
10 Sie verabscheuen mich, rücken weit von mir weg, scheuen sich nicht, mir ins Gesicht zu speien.	10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק
11 Denn Gott löste mein Seil und beugte mich nieder, sie aber ließen die Zügel vor mir schießen.	11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו
12 Zur rechten Seite erhebt sich eine Schar, treibt meine Füße weg, wirft gegen mich ihre Unheilsdämme auf.	12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם
13 Meinen Pfad reißen sie auf, helfen zu meinem Verderben und niemand wehrt ihnen.	13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו
14 Wie durch eine breite Bresche kommen sie heran, wälzen sich unter Trümmern her.	14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו
15 Schrecken stürzen auf mich ein, verjagt wie vom Wind ist mein Adel, wie eine Wolke entschwand mein Heil.	15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי
16 Und nun zerfließt die Seele in mir, des Elends Tage packen mich an.	16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני
17 Des Nachts durchbohrt es mir die Knochen, mein nagender Schmerz kommt nicht zur Ruh.	17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון
18 Mit Allgewalt packt er mich am Kleid, schnürt wie der Gürtel des Rocks mich ein.	18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני
19 Er warf mich in den Lehm, sodass ich Staub und Asche gleiche.	19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר
20 Ich schreie zu dir und du erwiderst mir nicht; ich stehe da, doch du achtest nicht auf mich.	20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי
21 Du wandelst dich zum grausamen Feind gegen mich, mit deiner starken Hand befehdest du mich.	21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני
22 Du hebst mich in den Wind, fährst mich dahin, lässt mich zergehen im Sturmgebraus.	22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה
23 Ja, ich weiß, du führst mich zum Tod, zur Sammelstätte aller Lebenden.	23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי
24 Doch nicht an Trümmer legt er die Hand. - Schreit man nicht um Hilfe beim Untergang?	24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע
25 Weinte ich nicht um den, der harte Tage hatte, grämte sich nicht meine Seele über den Armen?	25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון
26 Ja, ich hoffte auf Gutes, doch Böses kam, ich harrte auf Licht, doch Finsternis kam.	26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל
27 Mein Inneres kocht und kommt nicht zur Ruhe, mich haben die Tage des Elends erreicht.	27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני
28 Geschwärzt, doch nicht von der Sonne gebrannt, stehe ich auf in der Gemeinde, schreie laut.	28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע
29 Den Schakalen wurde ich zum Bruder, den Straußenhennen zum Freund.	29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה
30 Die Haut an mir ist schwarz, von Fieberglut brennen meine Knochen.	30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב
31 Zur Trauer wurde mein Harfenspiel, mein Flötenspiel zum Klagelied.	31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים