Proverbia 3

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina תנ"ך - מקרא על פי המסורה
1 Fili mi, ne obliviscaris legis meæ,
et præcepta mea cor tuum custodiat :
1 בְּנִי תֹּורָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ
2 longitudinem enim dierum, et annos vitæ, et pacem,
apponent tibi.
2 כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנֹות חַיִּים וְשָׁלֹום יֹוסִיפוּ לָךְ
3 Misericordia et veritas te non deserant ;
circumda eas gutturi tuo,
et describe in tabulis cordis tui :
3 חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרֹותֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ
4 et invenies gratiam, et disciplinam bonam,
coram Deo et hominibus.
4 וּמְצָא־חֵן וְשֵׂכֶל־טֹוב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם׃ פ
5 Habe fiduciam in Domino ex toto corde tuo,
et ne innitaris prudentiæ tuæ.
5 בְּטַח אֶל־יְהוָה בְּכָל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵן
6 In omnibus viis tuis cogita illum,
et ipse diriget gressus tuos.
6 בְּכָל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ
7 Ne sis sapiens apud temetipsum ;
time Deum, et recede a malo :
7 אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהוָה וְסוּר מֵרָע
8 sanitas quippe erit umbilico tuo,
et irrigatio ossium tuorum.
8 רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמֹותֶיךָ
9 Honora Dominum de tua substantia,
et de primitiis omnium frugum tuarum da ei :
9 כַּבֵּד אֶת־יְהוָה מֵהֹונֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל־תְּבוּאָתֶךָ
10 et implebuntur horrea tua saturitate,
et vino torcularia tua redundabunt.
10 וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירֹושׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ׃ פ
11 Disciplinam Domini, fili mi, ne abjicias,
nec deficias cum ab eo corriperis :
11 מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתֹוכַחְתֹּו
12 quem enim diligit Dominus, corripit,
et quasi pater in filio complacet sibi.
12 כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יֹוכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶה
13 Beatus homo qui invenit sapientiam,
et qui affluit prudentia.
13 אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה
14 Melior est acquisitio ejus negotiatione argenti,
et auri primi et purissimi fructus ejus.
14 כִּי טֹוב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ
15 Pretiosior est cunctis opibus,
et omnia quæ desiderantur huic non valent comparari.
15 יְקָרָה הִיא [מִפְּנִיִּים כ] (מִפְּנִינִים ק) וְכָל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ־בָהּ
16 Longitudo dierum in dextera ejus,
et in sinistra illius divitiæ et gloria.
16 אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֹוד
17 Viæ ejus viæ pulchræ,
et omnes semitæ illius pacificæ.
17 דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְכָל־נְתִיבֹותֶיהָ שָׁלֹום
18 Lignum vitæ est his qui apprehenderint eam,
et qui tenuerit eam beatus.
18 עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ פ
19 Dominus sapientia fundavit terram ;
stabilivit cælos prudentia.
19 יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד־אָרֶץ כֹּונֵן מַיִם בִּתְבוּנָה
20 Sapientia illius eruperunt abyssi,
et nubes rore concrescunt.
20 בְּדַעְתֹּו תְּהֹומֹות נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָל
21 Fili mi, ne effluant hæc ab oculis tuis.
Custodi legem atque consilium,
21 בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה
22 et erit vita animæ tuæ,
et gratia faucibus tuis.
22 וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ
23 Tunc ambulabis fiducialiter in via tua,
et pes tuus non impinget.
23 אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגֹּוף
24 Si dormieris, non timebis ;
quiesces, et suavis erit somnus tuus.
24 אִם־תִּשְׁכַּב לֹא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ
25 Ne paveas repentino terrore,
et irruentes tibi potentias impiorum.
25 אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא
26 Dominus enim erit in latere tuo,
et custodiet pedem tuum, ne capiaris.
26 כִּי־יְהוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד
27 Noli prohibere benefacere eum qui potest :
si vales, et ipse benefac.
27 אַל־תִּמְנַע־טֹוב מִבְּעָלָיו בִּהְיֹות לְאֵל [יָדֶיךָ כ] (יָדְךָ ק) לַעֲשֹׂות
28 Ne dicas amico tuo : Vade, et revertere : cras dabo tibi :
cum statim possis dare.
28 אַל־תֹּאמַר [לְרֵעֶיךָ כ] (לְרֵעֲךָ ׀ ק) לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ
29 Ne moliaris amico tuo malum,
cum ille in te habeat fiduciam.
29 אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא־יֹושֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ
30 Ne contendas adversus hominem frustra,
cum ipse tibi nihil mali fecerit.
30 אַל־ [תָּרֹוב כ] (תָּרִיב ק) עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָה
31 Ne æmuleris hominem injustum,
nec imiteris vias ejus :
31 אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכָל־דְּרָכָיו
32 quia abominatio Domini est omnis illusor,
et cum simplicibus sermocinatio ejus.
32 כִּי תֹועֲבַת יְהוָה נָלֹוז וְאֶת־יְשָׁרִים סֹודֹו
33 Egestas a Domino in domo impii ;
habitacula autem justorum benedicentur.
33 מְאֵרַת יְהוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ
34 Ipse deludet illusores,
et mansuetis dabit gratiam.
34 אִם־לַלֵּצִים הוּא־יָלִיץ [וְלַעֲנִיִּים כ] (וְלַעֲנָוִים ק) יִתֶּן־חֵן
35 Gloriam sapientes possidebunt ;
stultorum exaltatio ignominia.
35 כָּבֹוד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֹון׃ פ