Vangelo secondo Giovanni 9

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et praeteriens vidit hominem caecum a nativitate.	1 וַיְהִי בְּעָבְרוֹ וַיַּרְא אִישׁ וְהוּא עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ
2 Et interro gaverunteum discipuli sui dicentes: “ Rabbi, quis peccavit, hic aut parentes eius, utcaecus nasceretur? ”.	2 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ תַּלְמִידָיו לֵאמֹר רַבִּי מִי־הוּא אֲשֶׁר חָטָא הֲזֶה אִם־יֹלְדָיו כִּי נוֹלַד עִוֵּר
3 Respondit Iesus: “ Neque hic peccavit neque parenteseius, sed ut manifestentur opera Dei in illo.	3 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא זֶה חָטָא וְלֹא יוֹלְדָיו אַךְ לְמַעַן יִגָּלוּ־בוֹ מַעַלְלֵי־אֵל
4 Nos oportet operari opera eius,qui misit me, donec dies est; venit nox, quando nemo potest operari.	4 עָלַי לַעֲשֹוֹת מַעֲשֵׂי שֹׁלְחִי בְּעוֹד יוֹם יָבוֹא הַלַּיְלָה אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא־יוּכַל אִישׁ לִפְעֹל
5 Quamdiuin mundo sum, lux sum mundi ”.	5 בִּהְיוֹתִי בָּעוֹלָם אוֹר הָעוֹלָם אָנִי
6 Haec cum dixisset, exspuit in terram et fecitlutum ex sputo et linivit lutum super oculos eius	6 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ זֹאת וַיָּרָק עַל־הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ טִיט מִן־הָרוֹק וַיִּמְרַח אֶת־הַטִּיט עַל־עֵינֵי הָעִוֵּר
7 et dixit ei: “ Vade, lavain natatoria Siloae! ” — quod interpretatur Missus C. Abiit ergo et lavit etvenit videns.	7 וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ פֵּרוּשׁוֹ שָׁלוּחַ וַיֵּלֶךְ וַיִּרְחַץ וַיָּבֹא וְעֵינָיו רֹאוֹת
8 Itaque vicini et, qui videbant eum prius quia mendicus erat,dicebant: “ Nonne hic est, qui sedebat et mendicabat? ”;	8 וַיֹּאמְרוּ שְׁכֵנָיו וַאֲשֶׁר רָאוּ אֹתוֹ לְפָנִים כִּי־עִוֵּר הוּא הֲלֹא־זֶה הוּא הַיּשֵׁב וּמְשָׁאֵל
9 alii dicebant:“ Hic est! ”; alii dicebant: “ Nequaquam, sed similis est eius! ”. Illedicebat: “ Ego sum! ”.	9 אֵלֶּה אָמְרוּ כִּי־הוּא זֶה וְאֵלֶּה אָמְרוּ אַךְ־דּוֹמֶה לּוֹ וְהוּא אָמַר אֲנִי הוּא
10 Dicebant ergo ei: “ Quomodo igitur aperti suntoculi tibi? ”.	10 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמָּה אֵפוֹא נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ
11 Respondit ille: “ Homo, qui dicitur Iesus, lutum fecit etunxit oculos meos et dixit mihi: “Vade ad Siloam et lava! “. Abii ergo etlavi et vidi ”.	11 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אִישׁ אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט וַיִּמְרַח עַל־עֵינַי וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹּחַ וָאֵלֵךְ וָאֶרְחַץ וַתָּאֹרְנָה עֵינָי
12 Et dixerunt ei: “ Ubi est ille? ”. Ait: “ Nescio ”.	12 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיּוֹ וַיֹּאמֶר לֹא יָדָעְתִּי
13 Adducunt eum ad pharisaeos, qui caecus fuerat.	13 וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר לְפָנִים אֶל־הַפְּרוּשִׁים
14 Erat autem sabbatum, in quadie lutum fecit Iesus et aperuit oculos eius.	14 וְהַיּוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה־בוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־הַטִּיט וַיִּפְקַח אֶת־עֵינָיו שַׁבָּת הָיָה
15 Iterum ergo interrogabant eteum pharisaei quomodo vidisset. Ille autem dixit eis: “ Lutum posuit superoculos meos, et lavi et video ”.	15 וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ גַּם־הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טִיט שָׂם עַל־עֵינַי וָאֶרְחַץ וְהִנְנִי רֹאֶה
16 Dicebant ergo ex pharisaeis quidam: “Non est hic homo a Deo, quia sabbatum non custodit! ”; alii autem dicebant:“ Quomodo potest homo peccator haec signa facere? ”. Et schisma erat in eis.	16 וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הַפְּרוּשִׁים זֶה הָאִישׁ לֹא מֵאֱלֹהִים הוּא כִּי לֹא־יִשְׁמֹר אֶת־הַשַּׁבָּת וַאֲחֵרִים אָמְרוּ אֵיכָה יוּכַל אִישׁ חֹטֵא לַעֲשֹוֹת אֹתוֹת כָּאֵלֶּה וַיְהִי־רִיב בֵּינֵיהֶם
17 Dicunt ergo caeco iterum: “ Tu quid dicis de eo quia aperuit oculos tuos?”. Ille autem dixit: “ Propheta est! ”.	17 וַיּוֹסִיפוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָעִוֵּר מַה־תֹּאמַר אַתָּה עָלָיו אֲשֶׁר פָּקַח עֵינֶיךָ וַיֹּאמֶר נָבִיא הוּא
18 Non crediderunt ergo Iudaei deillo quia caecus fuisset et vidisset, donec vocaverunt parentes eius, quividerat.	18 וְלֹא־הֶאֱמִינוּ הַיְּהוּדִים עָלָיו כִּי עִוֵּר הָיָה וְאֹרוּ עֵינָיו עַד־אֲשֶׁר קָרְאוּ אֶל־יוֹלְדֵי הַנִּרְפָּא
19 Et interrogaverunt eos dicentes: “ Hic est filius vester, quem vosdicitis quia caecus natus est? Quomodo ergo nunc videt? ”.	19 וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתָם לֵאמֹר הֲזֶה הוּא בִנְכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם כִּי נוֹלַד עִוֵּר וְאֵיכָה הוּא רֹאֶה עָתָּה
20 Responderuntergo parentes eius et dixerunt: “ Scimus quia hic est filius noster et quiacaecus natus est.	20 וַיַּעֲנוּ אֹתָם יוֹלְדָיו וַיֹּאמְרוּ יָדַעְנוּ כִּי זֶה הוּא בְנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר
21 Quomodo autem nunc videat nescimus, aut quis eius aperuitoculos nos nescimus; ipsum interrogate. Aetatem habet; ipse de se loquetur! ”.	21 אֲבָל אֵיךְ הוּא רֹאֶה עַתָּה אוֹ מִי פָקַח אֶת־עֵינָיו אֲנַחְנוּ לֹא יָדָעְנוּ הֲלֹא בֶן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ וְהוּא יַגִּיד מֶה־הָיָה לוֹ
22 Haec dixerunt parentes eius, quia timebant Iudaeos; iam enim conspiraverantIudaei, ut, si quis eum confiteretur Christum, extra synagogam fieret.	22 כָּזֹאת דִּבְּרוּ יוֹלְדָיו מִיִּרְאָתָם אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי הַיְּהוּדִים כְּבָר נוֹעֲצוּ לְנַדּוֹת אֶת־כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ
23 Propterea parentes eius dixerunt: “ Aetatem habet; ipsum interrogate! ”.	23 עַל־כֵּן אָמְרוּ יוֹלְדָיו בֶּן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ
24 Vocaverunt ergo rursum hominem, qui fuerat caecus, et dixerunt ei: “ Dagloriam Deo! Nos scimus quia hic homo peccator est ”.	24 וַיִּקְרְאוּ שֵׁנִית לָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי־הָאִישׁ הַזֶּה חֹטֵא הוּא
25 Respondit ergo ille:“ Si peccator est nescio; unum scio quia, caecus cum essem, modo video ”.	25 וַיַּעַן וַיֹּאמַר אִם־הָאִישׁ חֹטֵא הוּא אֵינֶנִּי יֹדֵעַ אַחַת יָדַעְתִּי כִּי עִוֵּר הָיִיתִי וְעַתָּה הִנְנִי רֹאֶה
26 Dixerunt ergo illi: “ Quid fecit tibi? Quomodo aperuit oculos tuos? ”.	26 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עוֹד מֶה־עָשָׂה לְךָ אֵיכָה פָּקַח עֵינֶיךָ
27 Respondit eis: “ Dixi vobis iam, et non audistis; quid iterum vultis audire?Numquid et vos vultis discipuli eius fieri? ”.	27 וַיַּעַן אֹתָם כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם וּמַה־לָּכֶם לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית הֲתֹאבוּ גַם־אַתֶּם לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו
28 Et maledixerunt ei etdixerunt: “ Tu discipulus illius es, nos autem Moysis discipuli sumus.	28 וַיְחָרְפוּ אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה תַלְמִידוֹ וַאֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל־משֶׁה
29 Nosscimus quia Moysi locutus est Deus; hunc autem nescimus unde sit ”.	29 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי אֶל־משֶׁה דִּבֶּר הָאֱלֹהִים וְאֶת־זֶה לֹא יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא
30 Respondit homo et dixit eis: “ In hoc enim mirabile est, quia vos nescitisunde sit, et aperuit meos oculos!	30 וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם זֹאת הִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא כִּי־לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן הוּא וְהוּא פָקַח אֶת־עֵינָי
31 Scimus quia peccatores Deus non audit; sed,si quis Dei cultor est et voluntatem eius facit, hunc exaudit.	31 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי אֶת־הַחַטָּאִים לֹא־יִשְׁמַע אֵל כִּי אִם־אֶת־יְרֵא הָאֱלֹהִים וְעֹשֵׂה רְצוֹנוֹ אֹתוֹ יִשְׁמָע
32 A saeculo nonest auditum quia aperuit quis oculos caeci nati;	32 מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמַע כִּי־פָקַח אִישׁ עֵינֵי עִוֵּר מֵרָחֶם
33 nisi esset hic a Deo, nonpoterat facere quidquam ”.	33 לוּלֵא הָיָה זֶה מֵאֵת אֱלֹהִים לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה
34 Responderunt et dixerunt ei: “ In peccatis tunatus es totus et tu doces nos? ”. Et eiecerunt eum foras.	34 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן בַּחֲטָאִים נוֹלַדְתָּ כֻלָּךְ וְאַתָּה תְלַמְּדֵנוּ וַיֶּהְדְּפֻהוּ הַחוּצָה
35 Audivit Iesus quia eiecerunt eum foras et, cum invenisset eum, dixit ei: “Tu credis in Filium hominis? ”.	35 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ כִּי הֲדָפֻהוּ הַחוּצָה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲתַאֲמִין בְּבֶן־הָאֱלֹהִים
36 Respondit ille et dixit: “ Et quis est,Domine, ut credam in eum? ”.	36 וַיַּעַן וַיֹּאמַר מִי הוּא־זֶה אֲדֹנִי לְמַעַן אַאֲמִין בּוֹ
37 Dixit ei Iesus: “ Et vidisti eum; et, quiloquitur tecum, ipse est ”.	37 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הֵן־רָאִיתָ אֹתוֹ וְהַמְדַבֵּר אֵלֶיךָ הִנֵּה זֶה הוּא
38 At ille ait: “ Credo, Domine! ”; etadoravit eum.	38 וַיֹּאמֶר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ
39 Et dixit Iesus: “ In iudicium ego in hunc mundum veni, ut,qui non vident, videant, et, qui vident, caeci fiant ”.	39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲנִי לָדִין בָּאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לְמַעַן יִרְאוּ הַעִוְרִים וְהָרֹאִים יֻכּוּ בְעִוָּרוֹן
40 Audierunt haec expharisaeis, qui cum ipso erant, et dixerunt ei: “ Numquid et nos caeci sumus?”.	40 וַאֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ מִן־הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ דְבָרָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲגַם אֲנַחְנוּ עִוְרִים
41 Dixit eis Iesus: “ Si caeci essetis, non haberetis peccatum. Nunc verodicitis: “Videmus!”; peccatum vestrum manet ”.	41 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אִם־עִוְרִים הֱיִיתֶם לֹא־הָיָה בָכֶם חֵטְא וְעַתָּה כִּי אֲמַרְתֶּם פִּקְחִים אֲנַחְנוּ חַטַּאתְכֶם תַּעֲמֹד