Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 13

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה	1 Ecco, l’occhio mio ha vedute tutte queste cose, L’orecchio mio le ha udite, e le ha intese.
2 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם	2 Quanto sapete voi, so anch’io; Io non son da men di voi.
3 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ	3 E pure io parlerò all’Onnipotente; Io avrò a grado di venire a ragione con lui.
4 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם	4 Ma certo, quant’è a voi, voi siete rappezzatori di menzogna; Voi siete medici da nulla tutti quanti.
5 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה	5 Oh! vi taceste pur del tutto, Ciò vi sarebbe reputato in saviezza!
6 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו	6 Deh! ascoltate la difesa della mia ragione, Ed attendete agli argomenti delle mie labbra.
7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה	7 Convienvisi in favor di Dio parlar perversamente, E per rispetto suo parlar frodolentemente?
8 הפניו תשאון אם לאל תריבון	8 Convienvisi aver riguardo alla qualità sua? Convienvisi litigar per Iddio?
9 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו	9 Sarebbe egli ben per voi ch’egli vi esaminasse? Gabberestelo voi come si gabba un uomo?
10 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון	10 Egli del certo vi arguirà, Se di nascosto avete riguardo alla qualità delle persone.
11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם	11 La sua altezza non vi sgomenterà ella? Lo spavento di lui non vi caderà egli addosso?
12 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם	12 I vostri detti memorandi son simili a cenere; Ed i vostri sublimi ragionamenti a mucchi di fango
13 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה	13 Tacetevi, e lasciatemi stare, ed io parlerò; E passimi addosso che che sia.
14 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי	14 Perchè mi strappo io la carne co’ denti, E perchè tengo l’anima mia nella palma della mia mano?
15 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח	15 Ecco, uccidami egli pure; sì spererò in lui; Ma tuttavia difenderò le mie vie nel suo cospetto.
16 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא	16 Ed egli stesso mi sarà in salvazione; Perciocchè l’ipocrita non gli verrà davanti.
17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם	17 Ascoltate attentamente il mio ragionamento; Ed entrivi negli orecchi la mia dichiarazione.
18 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק	18 Ecco ora, quando io avrò esposta per ordine la mia ragione, Io so che sarò trovato giusto.
19 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע	19 Chi è colui che voglia litigar meco? Conciossiachè di presente mi tacerò, e spirerò.
20 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר	20 Sol non farmi due cose, Ed allora io non mi nasconderò dal tuo cospetto.
21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני	21 Allontana la tua mano d’addosso a me, E non mi spaventi il tuo terrore.
22 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני	22 E poi chiama, ed io risponderò; Ovvero, io parlerò, e tu rispondimi
23 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני	23 Quante iniquità e peccati ho io? Mostrami il mio misfatto, e il mio peccato.
24 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך	24 Perchè nascondi la tua faccia, E mi reputi tuo nemico?
25 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף	25 Stritolerai tu una fronda sospinta? O perseguiterai tu della stoppia secca?
26 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי	26 Che tu mi sentenzii a pene amare, E mi faccia eredar l’iniquità della mia fanciullezza!
27 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה	27 E metta i miei piedi ne’ ceppi, E spii tutti i miei sentieri, E stampi le tue pedate in su le radici de’ miei piedi!
28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש	28 Onde costui si disfa come del legno intarlato, Come un vestimento roso dalle tignuole