Bereshìt (בראשית) - Genesi 21

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר	1 Il Signore visitò Sara, come aveva detto, e fece a Sara come aveva promesso.
2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים	2 Sara concepì e partorì ad Abramo un figlio nella vecchiaia, nel tempo che Dio aveva fissato.
3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק	3 Abramo chiamò Isacco il figlio che gli era nato, che Sara gli aveva partorito.
4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים	4 Abramo circoncise suo figlio Isacco quando questi ebbe otto giorni, come Dio gli aveva comandato.
5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו	5 Abramo aveva cento anni quando gli nacque il figlio Isacco.
6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי	6 Allora Sara disse: «Motivo di lieto riso mi ha dato Dio: chiunque lo saprà riderà lietamente di me!».
7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו	7 Poi disse: «Chi avrebbe mai detto ad Abramo che Sara avrebbe allattato figli? Eppure gli ho partorito un figlio nella sua vecchiaia!».
8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק	8 Il bambino crebbe e fu svezzato e Abramo fece un grande banchetto quando Isacco fu svezzato.
9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק	9 Ma Sara vide che il figlio di Agar l’Egiziana, quello che lei aveva partorito ad Abramo, scherzava con il figlio Isacco.
10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק	10 Disse allora ad Abramo: «Scaccia questa schiava e suo figlio, perché il figlio di questa schiava non deve essere erede con mio figlio Isacco».
11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו	11 La cosa sembrò un gran male agli occhi di Abramo a motivo di suo figlio.
12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע	12 Ma Dio disse ad Abramo: «Non sembri male ai tuoi occhi questo, riguardo al fanciullo e alla tua schiava: ascolta la voce di Sara in tutto quello che ti dice, perché attraverso Isacco da te prenderà nome una stirpe.
13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא	13 Ma io farò diventare una nazione anche il figlio della schiava, perché è tua discendenza».
14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע	14 Abramo si alzò di buon mattino, prese il pane e un otre d’acqua e li diede ad Agar, caricandoli sulle sue spalle; le consegnò il fanciullo e la mandò via. Ella se ne andò e si smarrì per il deserto di Bersabea.
15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם	15 Tutta l’acqua dell’otre era venuta a mancare. Allora depose il fanciullo sotto un cespuglio
16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך	16 e andò a sedersi di fronte, alla distanza di un tiro d’arco, perché diceva: «Non voglio veder morire il fanciullo!». Sedutasi di fronte, alzò la voce e pianse.
17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם	17 Dio udì la voce del fanciullo e un angelo di Dio chiamò Agar dal cielo e le disse: «Che hai, Agar? Non temere, perché Dio ha udito la voce del fanciullo là dove si trova.
18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו	18 Àlzati, prendi il fanciullo e tienilo per mano, perché io ne farò una grande nazione».
19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער	19 Dio le aprì gli occhi ed ella vide un pozzo d’acqua. Allora andò a riempire l’otre e diede da bere al fanciullo.
20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת	20 E Dio fu con il fanciullo, che crebbe e abitò nel deserto e divenne un tiratore d’arco.
21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים	21 Egli abitò nel deserto di Paran e sua madre gli prese una moglie della terra d’Egitto.
22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה	22 In quel tempo Abimèlec con Picol, capo del suo esercito, disse ad Abramo: «Dio è con te in quello che fai.
23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה	23 Ebbene, giurami qui per Dio che tu non ingannerai né me né la mia prole né i miei discendenti: come io ho agito lealmente con te, così tu agirai con me e con la terra nella quale sei ospitato».
24 ויאמר אברהם אנכי אשבע	24 Rispose Abramo: «Io lo giuro».
25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך	25 Ma Abramo rimproverò Abimèlec a causa di un pozzo d’acqua, che i servi di Abimèlec avevano usurpato.
26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום	26 Abimèlec disse: «Io non so chi abbia fatto questa cosa: né tu me ne hai informato né io ne ho sentito parlare prima d’oggi».
27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית	27 Allora Abramo prese alcuni capi del gregge e dell’armento e li diede ad Abimèlec: tra loro due conclusero un’alleanza.
28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן	28 Poi Abramo mise in disparte sette agnelle del gregge.
29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה	29 Abimèlec disse ad Abramo: «Che significano quelle sette agnelle che hai messo in disparte?».
30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת	30 Rispose: «Tu accetterai queste sette agnelle dalla mia mano, perché ciò mi valga di testimonianza che ho scavato io questo pozzo».
31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם	31 Per questo quel luogo si chiamò Bersabea, perché là fecero giuramento tutti e due.
32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים	32 E dopo che ebbero concluso l’alleanza a Bersabea, Abimèlec si alzò con Picol, capo del suo esercito, e ritornarono nel territorio dei Filistei.
33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם	33 Abramo piantò un tamerisco a Bersabea, e lì invocò il nome del Signore, Dio dell’eternità.
34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים	34 E visse come forestiero nel territorio dei Filistei per molto tempo.