Prima lettera ai Corinzi 11

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Diventate miei imitatori, come io lo sono di Cristo.	1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח
2 Vi lodo perché in ogni cosa vi ricordate di me e conservate le tradizioni così come ve le ho trasmesse.	2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם
3 Voglio però che sappiate che di ogni uomo il capo è Cristo, e capo della donna è l’uomo, e capo di Cristo è Dio.	3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים
4 Ogni uomo che prega o profetizza con il capo coperto, manca di riguardo al proprio capo.	4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו
5 Ma ogni donna che prega o profetizza a capo scoperto, manca di riguardo al proprio capo, perché è come se fosse rasata.	5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה
6 Se dunque una donna non vuole coprirsi, si tagli anche i capelli! Ma se è vergogna per una donna tagliarsi i capelli o radersi, allora si copra.	6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה
7 L’uomo non deve coprirsi il capo, perché egli è immagine e gloria di Dio; la donna invece è gloria dell’uomo.	7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש
8 E infatti non è l’uomo che deriva dalla donna, ma la donna dall’uomo;	8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש
9 né l’uomo fu creato per la donna, ma la donna per l’uomo.	9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש
10 Per questo la donna deve avere sul capo un segno di autorità a motivo degli angeli.	10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים
11 Tuttavia, nel Signore, né la donna è senza l’uomo, né l’uomo è senza la donna.	11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון
12 Come infatti la donna deriva dall’uomo, così l’uomo ha vita dalla donna; tutto poi proviene da Dio.	12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים
13 Giudicate voi stessi: è conveniente che una donna preghi Dio col capo scoperto?	13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש
14 Non è forse la natura stessa a insegnarci che è indecoroso per l’uomo lasciarsi crescere i capelli,	14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו
15 mentre è una gloria per la donna lasciarseli crescere? La lunga capigliatura le è stata data a modo di velo.	15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף
16 Se poi qualcuno ha il gusto della contestazione, noi non abbiamo questa consuetudine e neanche le Chiese di Dio.	16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים
17 Mentre vi do queste istruzioni, non posso lodarvi, perché vi riunite insieme non per il meglio, ma per il peggio.	17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה
18 Innanzi tutto sento dire che, quando vi radunate in assemblea, vi sono divisioni tra voi, e in parte lo credo.	18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין
19 È necessario infatti che sorgano fazioni tra voi, perché in mezzo a voi si manifestino quelli che hanno superato la prova.	19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם
20 Quando dunque vi radunate insieme, il vostro non è più un mangiare la cena del Signore.	20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון
21 Ciascuno infatti, quando siete a tavola, comincia a prendere il proprio pasto e così uno ha fame, l’altro è ubriaco.	21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר
22 Non avete forse le vostre case per mangiare e per bere? O volete gettare il disprezzo sulla Chiesa di Dio e umiliare chi non ha niente? Che devo dirvi? Lodarvi? In questo non vi lodo!	22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח
23 Io, infatti, ho ricevuto dal Signore quello che a mia volta vi ho trasmesso: il Signore Gesù, nella notte in cui veniva tradito, prese del pane	23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם
24 e, dopo aver reso grazie, lo spezzò e disse: «Questo è il mio corpo, che è per voi; fate questo in memoria di me».	24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני
25 Allo stesso modo, dopo aver cenato, prese anche il calice, dicendo: «Questo calice è la nuova alleanza nel mio sangue; fate questo, ogni volta che ne bevete, in memoria di me».	25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו
26 Ogni volta infatti che mangiate questo pane e bevete al calice, voi annunciate la morte del Signore, finché egli venga.	26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא
27 Perciò chiunque mangia il pane o beve al calice del Signore in modo indegno, sarà colpevole verso il corpo e il sangue del Signore.	27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו
28 Ciascuno, dunque, esamini se stesso e poi mangi del pane e beva dal calice;	28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס
29 perché chi mangia e beve senza riconoscere il corpo del Signore, mangia e beve la propria condanna.	29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון
30 È per questo che tra voi ci sono molti ammalati e infermi, e un buon numero sono morti.	30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות
31 Se però ci esaminassimo attentamente da noi stessi, non saremmo giudicati;	31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים
32 quando poi siamo giudicati dal Signore, siamo da lui ammoniti per non essere condannati insieme con il mondo.	32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם
33 Perciò, fratelli miei, quando vi radunate per la cena, aspettatevi gli uni gli altri.	33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו
34 E se qualcuno ha fame, mangi a casa, perché non vi raduniate a vostra condanna. Quanto alle altre cose, le sistemerò alla mia venuta.	34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי