Vangelo secondo Giovanni 4

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Gesù venne a sapere che i farisei avevano sentito dire: «Gesù fa più discepoli e battezza più di Giovanni» –	1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן
2 sebbene non fosse Gesù in persona a battezzare, ma i suoi discepoli –,	2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו
3 lasciò allora la Giudea e si diresse di nuovo verso la Galilea.	3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה
4 Doveva perciò attraversare la Samaria.	4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון
5 Giunse così a una città della Samaria chiamata Sicar, vicina al terreno che Giacobbe aveva dato a Giuseppe suo figlio:	5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף
6 qui c’era un pozzo di Giacobbe. Gesù dunque, affaticato per il viaggio, sedeva presso il pozzo. Era circa mezzogiorno.	6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית
7 Giunge una donna samaritana ad attingere acqua. Le dice Gesù: «Dammi da bere».	7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות
8 I suoi discepoli erano andati in città a fare provvista di cibi.	8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל
9 Allora la donna samaritana gli dice: «Come mai tu, che sei giudeo, chiedi da bere a me, che sono una donna samaritana?». I Giudei infatti non hanno rapporti con i Samaritani.	9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים
10 Gesù le risponde: «Se tu conoscessi il dono di Dio e chi è colui che ti dice: “Dammi da bere!”, tu avresti chiesto a lui ed egli ti avrebbe dato acqua viva».	10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים
11 Gli dice la donna: «Signore, non hai un secchio e il pozzo è profondo; da dove prendi dunque quest’acqua viva?	11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים
12 Sei tu forse più grande del nostro padre Giacobbe, che ci diede il pozzo e ne bevve lui con i suoi figli e il suo bestiame?».	12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו
13 Gesù le risponde: «Chiunque beve di quest’acqua avrà di nuovo sete;	13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא
14 ma chi berrà dell’acqua che io gli darò, non avrà più sete in eterno. Anzi, l’acqua che io gli darò diventerà in lui una sorgente d’acqua che zampilla per la vita eterna».	14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים
15 «Signore – gli dice la donna –, dammi quest’acqua, perché io non abbia più sete e non continui a venire qui ad attingere acqua».	15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב
16 Le dice: «Va’ a chiamare tuo marito e ritorna qui».	16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום
17 Gli risponde la donna: «Io non ho marito». Le dice Gesù: «Hai detto bene: “Io non ho marito”.	17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש
18 Infatti hai avuto cinque mariti e quello che hai ora non è tuo marito; in questo hai detto il vero».	18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת
19 Gli replica la donna: «Signore, vedo che tu sei un profeta!	19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה
20 I nostri padri hanno adorato su questo monte; voi invece dite che è a Gerusalemme il luogo in cui bisogna adorare».	20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה
21 Gesù le dice: «Credimi, donna, viene l’ora in cui né su questo monte né a Gerusalemme adorerete il Padre.	21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב
22 Voi adorate ciò che non conoscete, noi adoriamo ciò che conosciamo, perché la salvezza viene dai Giudei.	22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא
23 Ma viene l’ora – ed è questa – in cui i veri adoratori adoreranno il Padre in spirito e verità: così infatti il Padre vuole che siano quelli che lo adorano.	23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב
24 Dio è spirito, e quelli che lo adorano devono adorare in spirito e verità».	24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת
25 Gli rispose la donna: «So che deve venire il Messia, chiamato Cristo: quando egli verrà, ci annuncerà ogni cosa».	25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל
26 Le dice Gesù: «Sono io, che parlo con te».	26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך
27 In quel momento giunsero i suoi discepoli e si meravigliavano che parlasse con una donna. Nessuno tuttavia disse: «Che cosa cerchi?», o: «Di che cosa parli con lei?».	27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה
28 La donna intanto lasciò la sua anfora, andò in città e disse alla gente:	28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים
29 «Venite a vedere un uomo che mi ha detto tutto quello che ho fatto. Che sia lui il Cristo?».	29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח
30 Uscirono dalla città e andavano da lui.	30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו
31 Intanto i discepoli lo pregavano: «Rabbì, mangia».	31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני
32 Ma egli rispose loro: «Io ho da mangiare un cibo che voi non conoscete».	32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם
33 E i discepoli si domandavano l’un l’altro: «Qualcuno gli ha forse portato da mangiare?».	33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל
34 Gesù disse loro: «Il mio cibo è fare la volontà di colui che mi ha mandato e compiere la sua opera.	34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו
35 Voi non dite forse: “Ancora quattro mesi e poi viene la mietitura”? Ecco, io vi dico: alzate i vostri occhi e guardate i campi che già biondeggiano per la mietitura.	35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר
36 Chi miete riceve il salario e raccoglie frutto per la vita eterna, perché chi semina gioisca insieme a chi miete.	36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר
37 In questo infatti si dimostra vero il proverbio: uno semina e l’altro miete.	37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר
38 Io vi ho mandati a mietere ciò per cui non avete faticato; altri hanno faticato e voi siete subentrati nella loro fatica».	38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם
39 Molti Samaritani di quella città credettero in lui per la parola della donna, che testimoniava: «Mi ha detto tutto quello che ho fatto».	39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי
40 E quando i Samaritani giunsero da lui, lo pregavano di rimanere da loro ed egli rimase là due giorni.	40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים
41 Molti di più credettero per la sua parola	41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו
42 e alla donna dicevano: «Non è più per i tuoi discorsi che noi crediamo, ma perché noi stessi abbiamo udito e sappiamo che questi è veramente il salvatore del mondo».	42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם
43 Trascorsi due giorni, partì di là per la Galilea.	43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה
44 Gesù stesso infatti aveva dichiarato che un profeta non riceve onore nella propria patria.	44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד
45 Quando dunque giunse in Galilea, i Galilei lo accolsero, perché avevano visto tutto quello che aveva fatto a Gerusalemme, durante la festa; anch’essi infatti erano andati alla festa.	45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג
46 Andò dunque di nuovo a Cana di Galilea, dove aveva cambiato l’acqua in vino. Vi era un funzionario del re, che aveva un figlio malato a Cafàrnao.	46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום
47 Costui, udito che Gesù era venuto dalla Giudea in Galilea, si recò da lui e gli chiedeva di scendere a guarire suo figlio, perché stava per morire.	47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות
48 Gesù gli disse: «Se non vedete segni e prodigi, voi non credete».	48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו
49 Il funzionario del re gli disse: «Signore, scendi prima che il mio bambino muoia».	49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני
50 Gesù gli rispose: «Va’, tuo figlio vive». Quell’uomo credette alla parola che Gesù gli aveva detto e si mise in cammino.	50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך
51 Proprio mentre scendeva, gli vennero incontro i suoi servi a dirgli: «Tuo figlio vive!».	51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו
52 Volle sapere da loro a che ora avesse cominciato a star meglio. Gli dissero: «Ieri, un’ora dopo mezzogiorno, la febbre lo ha lasciato».	52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת
53 Il padre riconobbe che proprio a quell’ora Gesù gli aveva detto: «Tuo figlio vive», e credette lui con tutta la sua famiglia.	53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו
54 Questo fu il secondo segno, che Gesù fece quando tornò dalla Giudea in Galilea.	54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל