| 1 Ed entrò di nuovo nella sinagoga, dove si trovava un uomo che aveva una mano secca. | 1 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה |
| 2 I farisei lo osservavano per vedere se lo avrebbe guarito in giorno di sabato, per poterlo accusare. | 2 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה |
| 3 Egli disse all’uomo che aveva la mano secca:« Vieni qui in mezzo! ». | 3 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך |
| 4 Poi disse loro: « Che cosa è lecito in giorno di sabato: fare del bene o fare del male? salvare uno o lasciarlo perire? ». E quelli tacevano. | 4 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו |
| 5 Allora li guardò in giro indignato e, rattristato per l’indurimento del loro Cuore, disse all’uomo: « Stendi la mano! ». Quegli la stese è la mano ridivenne sana. | 5 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת |
| 6 Appena usciti, i farisei tennero consiglio con gli erodiani contro Gesù, sul modo come farlo perire. | 6 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו |
| 7 Gesù si ritirò con i suoi discepoli presso il mare e una gran folla venuta dalla Galilea lo seguì; | 7 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה |
| 8 anche dalla Giudea, da Gerusalemme, dall’Idumea, dall’oltre Giordano e dal paese di Tiro e di Sidone una gran folla, avendo appreso tutto ciò che egli faceva, venne a lui. | 8 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו |
| 9 Egli disse, perciò, ai suoi discepoli di tener sempre a sua disposizione una barca, per non essere oppresso dalla folla. | 9 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו |
| 10 Aveva, infatti, guarito molti, e tutti gli afflitti da malanni si precipitavano su di lui per toccarlo. | 10 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו |
| 11 E gli spiriti immondi, vedendolo, cadevano ai suoi piedi gridando: « Tu sei il Figlio di Dio! ». | 11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים |
| 12 Ma egli intimava loro aspramente di non manifestare chi era lui. | 12 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו |
| 13 Poi salì sulla montagna e chiamò a sè quelli che egli volle, ed essi andarono a lui. | 13 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו |
| 14 E ne costituì dodici perchè stessero con lui, e per mandarli a predicare | 14 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא |
| 15 col potere di cacciare i demoni. | 15 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים |
| 16 Costituì, dunque, i dodici: Simone, al quale diede il nome di Pietro; | 16 ויכנה את שמעון בשם פטרוס |
| 17 Giacomo di Zebedeo e Giovanni, fratello di Giacomo, ai quali diede il nome di « Boanerghes », cioè figli del tuono; | 17 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם |
| 18 Andrea, Filippo Bartolomeo, Matteo, ‘Tommaso, Giacomo figlio di Alfeo, Taddeo, Simone il Cananeo | 18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני |
| 19 e Giuda Iscariota, quello che poi lo tradì. | 19 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו |
| 20 Poi tornò a casa, e di nuovo si radunò tanta folla che non potevano neppure mangiare. | 20 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם |
| 21 I suoi, avendolo saputo, partirono per impadronirsi di lui, perchè dicevano: « È fuori di sè! ». | 21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו |
| 22 Gli scribi che erano discesi da Gerusalemme dicevano: « È posseduto da Beelzebul. Scaccia i demoni per virtù del capo dei demoni! ». | 22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים |
| 23 Chiamandoli, allora, Gesù disse loro in parabole: « Come Satana può scacciare Satana? | 23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן |
| 24 Se un regno è in discordia contro se stesso, questo regno non può sussistere. | 24 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא |
| 25 E se una casa è in discordia contro se stessa, questa casa non può sussistere. | 25 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא |
| 26 Se, dunque, Satana è insorto contro se stesso ed è in discordia, non può sussistere; anzi è finito. | 26 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו |
| 27 Nessuno può entrare nella casa di colui che è forte e saccheggiargli le masserizie se prima non lo abbia legato; allora soltanto potrà saccheggiargli la casa. | 27 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו |
| 28 In verità vi dico: ai figli degli uomini saranno perdonati tutti i peccati e tutte le bestemmie che avranno detto; | 28 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו |
| 29 ma chi avrà bestemmiato contro lo Spirito Santo non avrà perdono in eterno, ma è reo di peccato eterno». | 29 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח |
| 30 Giacchè dicevano: « È posseduto da uno spirito immondo ». | 30 כי המה אמרו רוח טמאה בו |
| 31 Arrivano intanto sua madre e i suoi fratelli, e, fermatisi fuori, lo fanno chiamare. | 31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו |
| 32 La folla gli stava seduta intorno, e gli dicono: « Ecco, tua madre e i tuoi fratelli sono di fuori e ti cercano». | 32 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך |
| 33 Ma egli risponde: « Chi è mia madre e chi sono i miei fratelli? ». | 33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי |
| 34 E guardando in giro quelli che gli sedevano intorno dice: « Ecco mia madre e i miei fratelli! | 34 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי |
| 35 Chiunque, infatti, fa la volontà di Dio, quegli mi è fratello e sorella e madre ». | 35 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי |
