| 1 All’inizio dell’anno, nella stagione in cui i re sogliono uscire in guerra, David spedì Joab e, con lui, i suoi servitori e tutto Israele. Distrussero il territorio dei figli di Ammon e cinsero di assedio Rabba. David era rimasto a Gerusalemme. | 1 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם |
| 2 Verso il tempo della sera mentre David, levatosi dal sonno, passeggiava sul terrazzo della reggia, vide, dall’alto del terrazzo, una donna che faceva il bagno: la donna era assai bella di aspetto. | 2 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד |
| 3 David mandò a prendere informazioni sulla donna. Gli fu riferito: « Ecco, costei è Betsabea figlia di Eliam, moglie di Uria l'Hittita». | 3 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי |
| 4 David mandò messaggeri a prenderla e, come essa entrò da lui, giacque con lei. Essa si era proprio allora purificata dalla impurità. Essa se ne tornò poi a casa. | 4 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה |
| 5 La donna, avendo poi concepito, fece avvertire David dicendo: « Sono incinta ». | 5 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי |
| 6 David allora mandò a dire a Joab: « Inviami Uria l’Hittita ». Joab mandò Uria a David. | 6 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד |
| 7 Giunto Uria da lui, gli chiese se tutto andava bene a proposito di Joab, della truppa e della guerra. | 7 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה |
| 8 Poi David disse a Uria: « Va’ a casa e lavati i piedi». Uria uscì dalla reggia: lo seguì una portata della tavola del re. | 8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך |
| 9 Ma Uria dormì all’ingresso della reggia con i servitori del suo signore e non andò a casa. | 9 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו |
| 10 Lo fecero sape a David: « Uria non è andato a casa». Allora David gli disse: « Non torni tu forse da un viaggio? Come dunque non sei andato a casa? ». | 10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך |
| 11 Gli rispose Uria: « L’arca e Israele e Giuda hanno capanne per dimora; il mio signore Joab e i servitori del mio signore sono accampati sulla nuda terra; io me ne andrei a casa a mangiare a bere e a dormire con mia moglie? Per la vita di Jahve e la tua, non farò mai cosa simile! | 11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה |
| 12 Gli disse David: « Rimani qui ancora oggi: domani ti lascerò andare ». Così Uria rimase a Gerusalemme quel giorno. Il giorno dopo | 12 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת |
| 13 David lo chiamò, lo fece mangiare e bere alla sua presenza e lo ubriacò. A sera Uria uscì per dormire sul giaciglio insieme con i servitori del suo signore e non andò a casa. | 13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד |
| 14 Il giorno dopo David scrisse una lettera a Joab e la spedì per mezzo di Uria. | 14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה |
| 15 Nella lettera aveva scritto: « Ponete Uria nel primissimo fronte della battaglia, là dove essa sia più furibonda: ritiratevi poi da lui, così che venga colpito e muoia ». | 15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת |
| 16 Dopo avere dunque ben esaminato la città, Joab pose Uria in un luogo dove si era accorto che c’erano uomini valenti. | 16 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם |
| 17 Ora gli uomini della città fecero una sortita e attaccarono Joab: si ebbero caduti nella truppa, anzi fra i servitori di David e morì anche Uria l’Hittita. | 17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי |
| 18 Joab spedì a render note a David tutte le vicende della guerra | 18 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה |
| 19 e ordinò al messaggero: « Quando avrai finito di raccontare al re tutte le vicende della guerra, | 19 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך |
| 20 se per caso montasse l’ira del re e ti dicesse: “ Ma perchè vi siete accostati alla città per combattere? non sapete forse che si scagliano saette dall’alto delle mura? | 20 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה |
| 21 chi ha colpito Abimelech, figlio di Jerubbaal? Non forse una donna, che a Tebez, dall’alto delle mura gli scagliò addosso la pietra superiore di una macina, per cui morì? perchè dunque vi siete accostati alle mura? ”; tu allora risponderai: Anche il tuo servitore Uria l’Hittita è morto ” ». | 21 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת |
| 22 Il messaggero di Joab venne dal re a Gerusalemme; entrato, narrò a David tutto ciò per cui Joab lo aveva mandato, ossia tutte le vicende della guerra. David si accese d’ira contro Joab e disse al messaggero: « Ma perchè vi siete accostati alla città per combattere? non sapevate frasche saregte stati colpiti dall’alto delle mura? Chi ha colpito Abimelech, figlio di Jerubbaal? non forse una donna, che a Tebez, dall’alto delle mura gli scagliò addosso la pietra superiore di una macina, per cui morì? perchè dunque vi siete accostati alle mura? ». | 22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב |
| 23 Rispose il messaggero a David: « Per questo, coloro riuscirono a forzarci e a fare una sortita contro di noi nella campagna: noi fummo loro addosso fino all’ingresso della porta; | 23 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער |
| 24 ma gli arcieri presero a lanciare saette sui tuoi servitori dall’alto delle mura: morirono tra i servitori del re diciotto uomini: anche il tuo servitore Uria l’Hittita è morto ». | 24 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת |
| 25 Allora David disse al messaggero: « Dirai a Joab: “Non sia questa cosa un male ai tuoi occhi, perchè la spada divora ora qua ora là. Rafforza la lotta contro la città e distruggila ”. Tu stesso fagli coraggio ». | 25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו |
| 26 La moglie di Uria seppe che suo marito era morto e fece lamenti sul suo signore. | 26 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה |
| 27 Passato poi il lutto, David mandò e la raccolse nella sua casa: divenne sua moglie e gli generò un figlio. Ma la cosa che David aveva fatto fu male agli occhi di Jahve. | 27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה |
