Livre des Psaumes 49

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Du maître de chant. Des fils de Coré.Psaume.	1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד
2 Ecoutez ceci, tous les peuples, prêtez l'oreille, tous les habitants du monde,	2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון
3 gens du commun et gens de condition, riches et pauvres ensemble!	3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות
4 Ma bouche énonce la sagesse, et le murmure de mon coeur, l'intelligence;	4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי
5 je tends l'oreille à quelque proverbe, je résous sur la lyre mon énigme.	5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני
6 Pourquoi craindre aux jours de malheur? La malice me talonne et me cerne:	6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו
7 eux se fient à leur fortune, se prévalent du surcroît de leur richesse.	7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו
8 Mais l'homme ne peut acheter son rachat ni payer à Dieu sa rançon:	8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם
9 il est coûteux, le rachat de son âme, et il manquera toujours	9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת
10 pour que l'homme survive et jamais ne voie la fosse.	10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם
11 Or, il verra mourir les sages, périr aussi le fou et l'insensé, qui laissent à d'autres leur fortune.	11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות
12 Leurs tombeaux sont à jamais leurs maisons, et leurs demeures d'âge en âge; et ils avaient mis leurnom sur leurs terres!	12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו
13 L'homme dans son luxe ne comprend pas, il ressemble au bétail muet.	13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה
14 Ainsi vont-ils, sûrs d'eux-mêmes, et finissent-ils, contents de leur sort.	14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו
15 Troupeau que l'on parque au shéol, la Mort les mène paître, les hommes droits domineront sureux. Au matin s'évanouit leur image, le shéol, voilà leur résidence!	15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה
16 Mais Dieu rachètera mon âme des griffes du shéol, et me prendra.	16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו
17 Ne crains pas quand l'homme s'enrichit, quand s'accroît la gloire de sa maison.	17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו
18 A sa mort, il n'en peut rien emporter, avec lui ne descends pas sa gloire.	18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך
19 Son âme qu'en sa vie il bénissait -- et l'on te loue d'avoir pris soin de toi --	19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור
20 ira rejoindre la lignée de ses pères qui plus jamais ne verront la lumière.	20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו
21 L'homme dans son luxe ne comprend pas, il ressemble au bétail muet.