Livre de Job 6

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Job prit la parole et dit:	1 ויען איוב ויאמר
2 Oh! Si l'on pouvait peser mon affliction, mettre sur une balance tous mes maux ensemble!	2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד
3 Mais c'est plus lourd que le sable des mers: aussi mes propos sont-ils irréfléchis.	3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו
4 Les flèches de Shaddaï en moi sont plantées, mon humeur boit leur venin et les terreurs de Dieu sont enligne contre moi.	4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני
5 Voit-on braire l'onagre auprès de l'herbe tendre, le boeuf mugir à portée du fourrage?	5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו
6 Un aliment fade se mange-t-il sans sel, le blanc de l'oeuf a-t-il quelque saveur?	6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות
7 Or ce que mon appétit se refuse à toucher, c'est là ma nourriture de malade.	7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי
8 Oh! que se réalise donc ma prière, que Dieu réponde à mon attente!	8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה
9 Que Lui consente à m'écraser, qu'il dégage sa main et me supprime!	9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני
10 J'aurai du moins cette consolation, ce sursaut de joie en de cruelles souffrances, de n'avoir pas renié lesdécrets du Saint.	10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש
11 Ai-je donc assez de force pour attendre? Voué à une telle fin, à quoi bon patienter?	11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי
12 Ma force est-elle celle du roc, ma chair est-elle de bronze?	12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש
13 Aurai-je pour appui le néant et tout secours n'a-t-il pas fui loin de moi?	13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
14 Refuser la pitié à son prochain, c'est rejeter la crainte de Shaddaï.	14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב
15 Mes frères ont été décevants comme un torrent, comme le cours des torrents passagers.	15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו
16 La glace assombrit leurs eaux, au-dessus d'eux fond la neige,	16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג
17 mais, dès la saison brûlante, ils tarissent, ils s'évanouissent sous l'ardeur du soleil.	17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם
18 Pour eux, les caravanes quittent les pistes, s'enfoncent dans le désert et s'y perdent.	18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו
19 Les caravanes de Téma les fixent des yeux, en eux espèrent les convois de Saba.	19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו
20 Leur confiance se voit déçue; arrivés près d'eux, ils restent confondus.	20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו
21 Tels vous êtes pour moi à cette heure: à ma vue, saisis d'effroi, vous prenez peur.	21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו
22 Vous ai-je donc dit: "Faites-moi tel don, offrez tel présent pour moi sur vos biens;	22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
23 arrachez-moi à l'étreinte d'un oppresseur, délivrez-moi des mains d'un violent?"	23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני
24 Instruisez-moi, alors je me tairai; montrez-moi en quoi j'ai pu errer.	24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי
25 On supporte sans peine des discours équitables, mais vos critiques, que visent-elles?	25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם
26 Prétendez-vous censurer des paroles, propos de désespoir qu'emporte le vent?	26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש
27 Vous iriez jusqu'à tirer au sort un orphelin, à faire bon marché de votre ami!	27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם
28 Allons, je vous en prie, regardez-moi! En face, je ne mentirai point.	28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב
29 Revenez, pas d'injustice; revenez, car je reste dans mon droit.	29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה
30 Y a-t-il du mal sur mes lèvres? Mon palais ne sait-il plus discerner l'infortune?	30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות