Proverbia 18

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31
Versetti esaminati

Torna indietro

Bibbia Vulgata Clementina Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 Occasiones quærit qui vult recedere ab amico :
omni tempore erit exprobrabilis.
1 לְֽתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָדבְּכׇל־תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּֽע׃
2 Non recipit stultus verba prudentiæ,
nisi ea dixeris quæ versantur in corde ejus.
2 לֹא־יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָהכִּי אִֽם־בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּֽוֹ׃
3 Impius, cum in profundum venerit peccatorum, contemnit ;
sed sequitur eum ignominia et opprobrium.
3 בְּֽבוֹא־רָשָׁע בָּא גַם־בּוּזוְֽעִם־קָלוֹן חֶרְפָּֽה׃
4 Aqua profunda verba ex ore viri,
et torrens redundans fons sapientiæ.
4 מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי־אִישׁנַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חׇכְמָֽה׃
5 Accipere personam impii non est bonum,
ut declines a veritate judicii.
5 שְׂאֵת פְּנֵֽי־רָשָׁע לֹא־טוֹבלְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּֽט׃
6 Labia stulti miscent se rixis,
et os ejus jurgia provocat.
6 שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיבוּפִיו לְֽמַהֲלֻמוֹת יִקְרָֽא׃
7 Os stulti contritio ejus,
et labia ipsius ruina animæ ejus.
7 פִּֽי־כְסִיל מְחִתָּה־לוֹוּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשֽׁוֹ׃
8 Verba bilinguis quasi simplicia,
et ipsa perveniunt usque ad interiora ventris.
Pigrum dejicit timor ;
animæ autem effeminatorum esurient.
8 דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִיםוְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃
9 Qui mollis et dissolutus est in opere suo
frater est sua opera dissipantis.
9 גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹאָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִֽית׃
10 Turris fortissima nomen Domini ;
ad ipsum currit justus, et exaltabitur.
10 מִגְדַּל־עֹז שֵׁם יְהֹוָהבּֽוֹ־יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּֽב׃
11 Substantia divitis urbs roboris ejus,
et quasi murus validus circumdans eum.
11 הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹוּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתֽוֹ׃
12 Antequam conteratur, exaltatur cor hominis,
et antequam glorificetur, humiliatur.
12 לִפְנֵי־שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב־אִישׁוְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָֽה׃
13 Qui prius respondet quam audiat,
stultum se esse demonstrat, et confusione dignum.
13 מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָעאִוֶּלֶת הִיא־לוֹ וּכְלִמָּֽה׃
14 Spiritus viri sustentat imbecillitatem suam ;
spiritum vero ad irascendum facilem quis poterit sustinere ?
14 רֽוּחַ־אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּוְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶֽנָּה׃
15 Cor prudens possidebit scientiam,
et auris sapientium quærit doctrinam.
15 לֵב נָבוֹן יִקְנֶה־דָּעַתוְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ־דָּֽעַת׃
16 Donum hominis dilatat viam ejus,
et ante principes spatium ei facit.
16 מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹוְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶֽנּוּ׃
17 Justus prior est accusator sui :
venit amicus ejus, et investigabit eum.
17 צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ יבא וּבָֽא־רֵעֵהוּ וַחֲקָרֽוֹ׃
18 Contradictiones comprimit sors,
et inter potentes quoque dijudicat.
18 מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָלוּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִֽיד׃
19 Frater qui adjuvatur a fratre quasi civitas firma,
et judicia quasi vectes urbium.
19 אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת־עֹז ומדונים וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמֽוֹן׃
20 De fructu oris viri replebitur venter ejus,
et genimina labiorum ipsius saturabunt eum.
20 מִפְּרִי פִי־אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹתְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּֽע׃
21 Mors et vita in manu linguæ ;
qui diligunt eam comedent fructus ejus.
21 מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹןוְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָֽהּ׃
22 Qui invenit mulierem bonam invenit bonum,
et hauriet jucunditatem a Domino.
Qui expellit mulierem bonam expellit bonum ;
qui autem tenet adulteram stultus est et impius.
22 מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹבוַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָֽה׃
23 Cum obsecrationibus loquetur pauper,
et dives effabitur rigide.
23 תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁוְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּֽוֹת׃
24 Vir amabilis ad societatem
magis amicus erit quam frater.		24 אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַוְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָֽח׃