Lettera ai Romani 6

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Quid ergo dicemus? Perma nebimus in peccato, ut gratia abundet?	1 אִם־כֵּן מַה־נֹּאמַר הֲנַעֲמֹד בַּחֵטְא לְמַעַן יִרְבֶּה הֶחָסֶד
2 Absit! Qui enim mortui sumus peccato, quomodo adhuc vivemus in illo?	2 חָלִילָה לָּנוּ כִּי מַתְנוּ לַחֵטְא וְאֵיךְ נוֹסִיף לִחְיוֹת בּוֹ
3 Anignoratis quia, quicumque baptizati sumus in Christum Iesum, in mortem ipsiusbaptizati sumus?	3 אוֹ הַאֵינְכֶם יֹדְעִים כִּי כֻלָּנוּ הַנִּטְבָּלִים לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לְמוֹתוֹ נִטְבָּלְנוּ
4 Consepulti ergo sumus cum illo per baptismum in mortem, utquemadmodum suscitatus est Christus a mortuis per gloriam Patris, ita et nos innovitate vitae ambulemus.	4 לָכֵן נִקְבַּרְנוּ אִתּוֹ בַּטְּבִילָה לַמָּוֶת לְמַעַן כַּאֲשֶׁר נֵעוֹר הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים בִּכְבוֹד הָאָב כֵּן נִתְהַלֵּךְ גַּם־אֲנַחְנוּ בְּחַיִּים מְחֻדָּשִׁים
5 Si enim complantati facti sumus similitudini mortiseius, sed et resurrectionis erimus;	5 כִּי אִם־נִדְבַּקְנוּ בְּדִמְיוֹן מוֹתוֹ אָכֵן גַּם־נִהְיֶה דְבוּקִים לִתְחִיָּתוֹ
6 hoc scientes quia vetus homo noster simulcrucifixus est, ut destruatur corpus peccati, ut ultra non serviamus peccato.	6 בַּאֲשֶׁר יֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי־נִצְלַב אִתּוֹ הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר בָּנוּ לְמַעַן תְּבֻטַּל גְּוִיַּת הַחֵטְא לְבִלְתִּי הֱיוֹתֵנוּ עוֹד עֲבָדִים לַחֵטְא
7 Qui enim mortuus est, iustificatus est a peccato.	7 כִּי אֲשֶׁר מֵת הוּא נִקָּה מִן־הַחֵטְא
8 Si autem mortui sumus cum Christo, credimus quia simul etiam vivemus cum eo;	8 וְהִנֵּה אִם־מַתְנוּ עִם־הַמָּשִׁיחַ נַאֲמִין כִּי גַם־נִחְיֶה עִמּוֹ
9 scientes quod Christus suscitatus ex mortuis iam non moritur, mors illi ultranon dominatur.	9 בַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֵעוֹר מִן־הַמֵּתִים לֹא יָמוּת עוֹד וְהַמָּוֶת לֹא יִשְׁלֹט בּוֹ עוֹד
10 Quod enim mortuus est, peccato mortuus est semel; quod autemvivit, vivit Deo.	10 כִּי אֲשֶׁר מֵת מֵת לַחֵטְא פַּעַם אֶחָת וַאֲשֶׁר חַי חַי הוּא לֵאלֹהִים
11 Ita et vos existimate vos mortuos quidem esse peccato,viventes autem Deo in Christo Iesu.	11 וְכֵן גַּם־אַתֶּם חִשְׁבוּ אֶתְכֶם מֵתִים לַחֵטְא וְחַיִּים לֵאלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ
12 Non ergo regnet peccatum in vestro mortali corpore, ut oboediatisconcupiscentiis eius,	12 אִם־כֵּן אֵפוֹא אַל־תִּמְלֹךְ הַחַטָּאת בְּגוּפְכֶם אֲשֶׁר יָמוּת לִנְטוֹת אַחֲרֶיהָ בְּתַאֲוֺתָיו
13 neque exhibeatis membra vestra arma iniustitiaepeccato, sed exhibete vos Deo tamquam ex mortuis viventes et membra vestra armaiustitiae Deo.	13 גַּם אַל־תָּכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת כְּלֵי־עָוֶל לַחֵטְא אַךְ תָּכִינוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם כְּלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים
14 Peccatum enim vobis non dominabitur; non enim sub lege estissed sub gratia.	14 כִּי הַחֵטְא לֹא יוּכַל לִמְשֹׁל עוֹד בָּכֶם יַעַן אֵינְכֶם תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת יַד־הֶחָסֶד
15 Quid ergo? Peccabimus, quoniam non sumus sub lege sed sub gratia? Absit!	15 וְעַתָּה מָה הֲנֶחֱטָא יַעַן אֵינֶנּוּ תַּחַת יַד־הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת יַד־הֶחָסֶד חָלִילָה
16 Nescitis quoniam, cui exhibetis vos servos ad oboedientiam, servi estis eius,cui oboeditis, sive peccati ad mortem, sive oboeditionis ad iustitiam?	16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי לַאֲשֶׁר תִּתְּנוּ אֶת־נַפְשְׁכֶם לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הֵן עֲבָדִים אַתֶּם לַאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ־לוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה
17 Gratias autem Deo quod fuistis servi peccati, oboedistis autem ex corde in eamformam doctrinae, in quam traditi estis,	17 אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם אֶל־תְּכוּנַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר נִמְסַרְתֶּם לוֹ
18 liberati autem a peccato servi factiestis iustitiae.	18 שֻׁחְרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה
19 Humanum dico propter infirmitatem carnis vestrae. Sicut enim exhibuistismembra vestra servientia immunditiae et iniquitati ad iniquitatem, ita nuncexhibete membra vestra servientia iustitiae ad sanctificationem.	19 כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר מִפְּנֵי רִפְיוֹן בְּשַׂרְכֶם כִּי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הֲכִינוֹתֶם אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע לְהַרְשִׁיעַ כֵּן עַתָּה הָכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה לְהִתְקַדֵּשׁ
20 Cum enimservi essetis peccati, liberi eratis iustitiae.	20 כִּי־בְעֵת הֱיוֹתְכֶם עַבְדֵי הַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן־הַצְּדָקָה
21 Quem ergo fructum habebatistunc, in quibus nunc erubescitis? Nam finis illorum mors!	21 וּמָה אֵפוֹא הַפְּרִי שֶׁהָיָה לָכֶם אָז מִן־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַתָּה תֵבשׁוּ מֵהֶם כִּי אַחֲרִיתָם הַמָּוֶת
22 Nunc vero liberatia peccato, servi autem facti Deo, habetis fructum vestrum in sanctificationem,finem vero vitam aeternam!	22 אָכֵן עַתָּה בִּהְיוֹתְכֶם מְשֻׁחְרָרִים מִידֵי הַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָכֶם פֶּרְיְכֶם לִקְדֻשָּׁה וְאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם
23 Stipendia enim peccati mors, donum autem Dei vitaaeterna in Christo Iesu Domino nostro.	23 כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ