Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע	1 In quel tempo al tetrarca Erode giunse notizia della fama di Gesù.
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו	2 Egli disse ai suoi cortigiani: «Costui è Giovanni il Battista. È risorto dai morti e per questo ha il potere di fare prodigi!».
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו	3 Erode infatti aveva arrestato Giovanni e lo aveva fatto incatenare e gettare in prigione a causa di Erodìade, moglie di suo fratello Filippo.
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה	4 Giovanni infatti gli diceva: «Non ti è lecito tenerla con te!».
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו	5 Erode, benché volesse farlo morire, ebbe paura della folla perché lo considerava un profeta.
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס	6 Quando fu il compleanno di Erode, la figlia di Erodìade danzò in pubblico e piacque tanto a Erode
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך	7 che egli le promise con giuramento di darle quello che avesse chiesto.
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל	8 Ella, istigata da sua madre, disse: «Dammi qui, su un vassoio, la testa di Giovanni il Battista».
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה	9 Il re si rattristò, ma a motivo del giuramento e dei commensali ordinò che le venisse data
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר	10 e mandò a decapitare Giovanni nella prigione.
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה	11 La sua testa venne portata su un vassoio, fu data alla fanciulla e lei la portò a sua madre.
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע	12 I suoi discepoli si presentarono a prendere il cadavere, lo seppellirono e andarono a informare Gesù.
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים	13 Avendo udito questo, Gesù partì di là su una barca e si ritirò in un luogo deserto, in disparte. Ma le folle, avendolo saputo, lo seguirono a piedi dalle città.
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם	14 Sceso dalla barca, egli vide una grande folla, sentì compassione per loro e guarì i loro malati.
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל	15 Sul far della sera, gli si avvicinarono i discepoli e gli dissero: «Il luogo è deserto ed è ormai tardi; congeda la folla perché vada nei villaggi a comprarsi da mangiare».
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל	16 Ma Gesù disse loro: «Non occorre che vadano; voi stessi date loro da mangiare».
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים	17 Gli risposero: «Qui non abbiamo altro che cinque pani e due pesci!».
18 ויאמר הביאום אלי הלם	18 Ed egli disse: «Portatemeli qui».
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם	19 E, dopo aver ordinato alla folla di sedersi sull’erba, prese i cinque pani e i due pesci, alzò gli occhi al cielo, recitò la benedizione, spezzò i pani e li diede ai discepoli, e i discepoli alla folla.
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים	20 Tutti mangiarono a sazietà, e portarono via i pezzi avanzati: dodici ceste piene.
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף	21 Quelli che avevano mangiato erano circa cinquemila uomini, senza contare le donne e i bambini.
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם	22 Subito dopo costrinse i discepoli a salire sulla barca e a precederlo sull’altra riva, finché non avesse congedato la folla.
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה	23 Congedata la folla, salì sul monte, in disparte, a pregare. Venuta la sera, egli se ne stava lassù, da solo.
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה	24 La barca intanto distava già molte miglia da terra ed era agitata dalle onde: il vento infatti era contrario.
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים	25 Sul finire della notte egli andò verso di loro camminando sul mare.
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד	26 Vedendolo camminare sul mare, i discepoli furono sconvolti e dissero: «È un fantasma!» e gridarono dalla paura.
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	27 Ma subito Gesù parlò loro dicendo: «Coraggio, sono io, non abbiate paura!».
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים	28 Pietro allora gli rispose: «Signore, se sei tu, comandami di venire verso di te sulle acque».
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע	29 Ed egli disse: «Vieni!». Pietro scese dalla barca, si mise a camminare sulle acque e andò verso Gesù.
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני	30 Ma, vedendo che il vento era forte, s’impaurì e, cominciando ad affondare, gridò: «Signore, salvami!».
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך	31 E subito Gesù tese la mano, lo afferrò e gli disse: «Uomo di poca fede, perché hai dubitato?».
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה	32 Appena saliti sulla barca, il vento cessò.
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה	33 Quelli che erano sulla barca si prostrarono davanti a lui, dicendo: «Davvero tu sei Figlio di Dio!».
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר	34 Compiuta la traversata, approdarono a Gennèsaret.
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים	35 E la gente del luogo, riconosciuto Gesù, diffuse la notizia in tutta la regione; gli portarono tutti i malati
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו	36 e lo pregavano di poter toccare almeno il lembo del suo mantello. E quanti lo toccarono furono guariti.