Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע	1 En ce temps-là la renommée de Jésus arriva jusqu’à Hérode, le tétrarque,
2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו	2 et il dit à ses serviteurs: "Ce ne peut être que Jean-Baptiste! Il a été ressuscité d’entre les morts et c’est pourquoi les forces supérieures agissent à travers lui.”
3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו	3 Il faut savoir qu’Hérode avait fait arrêter Jean et l’avait mis en prison avec des chaînes pour l’affaire d’Hérodiade, la femme de son frère Philippe.
4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה	4 Car Jean disait à Hérode: "Tu n’as pas le droit d’avoir cette femme.”
5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו	5 Hérode l’aurait bien fait mourir s’il n’avait pas craint le peuple; en effet les gens le considéraient comme un prophète.
6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס	6 Mais voici qu’arrive l’anniversaire d’Hérode: la fille d’Hérodiade vient danser au milieu des invités et elle plaît tellement à Hérode
7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך	7 qu’il jure de lui donner tout ce qu’elle demandera.
8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל	8 Poussée par sa mère, elle répond: "Donne-moi ici, sur un plat, la tête de Jean-Baptiste.”
9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה	9 Le roi est très ennuyé, car il a juré et tous les invités du banquet sont témoins; alors il commande de la lui donner.
10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר	10 Il envoie un garde pour décapiter Jean dans sa prison;
11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה	11 la tête est apportée sur un plat et donnée à l’adolescente qui la remet à sa mère.
12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע	12 Après cela, les disciples de Jean vinrent prendre son corps pour l’ensevelir, puis ils portèrent la nouvelle à Jésus.
13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים	13 Lorsque Jésus connut la nouvelle, il s’éloigna et partit discrètement avec la barque vers un lieu désert. Mais la foule l’apprit et les gens vinrent des villes à pied pour le rejoindre.
14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם	14 En débarquant, Jésus vit cette foule nombreuse, il eut pitié d’eux et il guérit leurs malades.
15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל	15 Lorsque le soir arriva, ses disciples s’approchèrent de lui et lui dirent: "L’endroit est désert et l’heure est déjà passée. Renvoie cette foule pour qu’ils aillent s’acheter de quoi manger dans les villages voisins.”
16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל	16 Mais Jésus leur dit: "Il n’est pas nécessaire qu’ils s’en aillent, donnez-leur vous-mêmes à manger.”
17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים	17 Ils lui disent: "Ici, nous n’avons que cinq pains et deux poissons!”
18 ויאמר הביאום אלי הלם	18 Alors Jésus leur dit: "Apportez-les-moi ici!”
19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם	19 Puis il donne l’ordre à tout le monde de s’étendre sur l’herbe. Il prend les cinq pains et les deux poissons, il lève le regard vers le ciel, il prononce la bénédiction et rompt le pain. Ensuite il donne le pain aux disciples et les disciples le donnent à la foule.
20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים	20 Tous mangèrent et furent rassasiés, et l’on emporta les morceaux qui restaient: douze pleins paniers.
21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף	21 Pourtant ceux qui avaient mangé étaient près de 5 000 hommes, sans compter les femmes et les enfants.
22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם	22 Aussitôt Jésus obligea les disciples à monter dans la barque et à passer sur l’autre rive sans l’attendre, pendant que lui renvoyait la foule.
23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה	23 Après l’avoir renvoyée, il gravit la montagne pour y prier à l’écart. La nuit était tombée et il était là, seul.
24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה	24 Pendant ce temps la barque était déjà loin de terre, bien secouée par les vagues, car le vent était contraire.
25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים	25 Jésus vint à eux peu avant le lever du jour: il marchait sur les eaux.
26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד	26 En le voyant marcher sur la mer, les disciples furent effrayés. Ils disaient: "C’est un fantôme!” et ils se mirent à crier tellement ils avaient peur.
27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	27 Tout de suite Jésus leur parla: "Remettez-vous, c’est moi, ne craignez pas!”
28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים	28 Pierre alors lui dit: "Seigneur, si c’est toi, donne-moi l’ordre d’aller sur l’eau jusqu’à toi.”
29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע	29 Et Jésus lui dit: "Viens!” Pierre descend donc de la barque; il marche sur l’eau et s’approche de Jésus.
30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני	30 Mais il voit que le vent est fort et il a peur, et comme il commence à s’enfoncer, il crie: "Seigneur, sauve-moi!”
31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך	31 Aussitôt Jésus étend la main, le saisit et lui dit: "Homme de peu de foi! Pourquoi as-tu hésité?”
32 הם עלו אל האניה והרוח שככה	32 Au moment où ils remontaient dans la barque, le vent tomba
33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה	33 et ceux qui étaient dans la barque se prosternèrent devant lui en disant: "Vraiment tu es Fils de Dieu!”
34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר	34 Ayant achevé la traversée, ils abordèrent la rive de Génésaret.
35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים	35 Les hommes de l’endroit le reconnurent et le firent savoir dans tous les environs, de sorte qu’on amenait à Jésus tous ceux qui étaient mal en point.
36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו	36 Ils lui demandaient de pouvoir seulement toucher la frange de son vêtement, et tous ceux qui la touchaient étaient sauvés.