Eikhah (איכה ) - Lamentazioni 3

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים	1 Omnia tempus habent, et suis spatiis transeunt universa sub cælo.
2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע	2 Tempus nascendi, et tempus moriendi ; tempus plantandi, et tempus evellendi quod plantatum est.
3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות	3 Tempus occidendi, et tempus sanandi ; tempus destruendi, et tempus ædificandi.
4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד	4 Tempus flendi, et tempus ridendi ; tempus plangendi, et tempus saltandi.
5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק	5 Tempus spargendi lapides, et tempus colligendi, tempus amplexandi, et tempus longe fieri ab amplexibus.
6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך	6 Tempus acquirendi, et tempus perdendi ; tempus custodiendi, et tempus abjiciendi.
7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר	7 Tempus scindendi, et tempus consuendi ; tempus tacendi, et tempus loquendi.
8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום	8 Tempus dilectionis, et tempus odii ; tempus belli, et tempus pacis.
9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל	9 Quid habet amplius homo de labore suo ?
10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו	10 Vidi afflictionem quam dedit Deus filiis hominum, ut distendantur in ea.
11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף	11 Cuncta fecit bona in tempore suo, et mundum tradidit disputationi eorum, ut non inveniat homo opus quod operatus est Deus ab initio usque ad finem.
12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו	12 Et cognovi quod non esset melius nisi lætari, et facere bene in vita sua ;
13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא	13 omnis enim homo qui comedit et bibit, et videt bonum de labore suo, hoc donum Dei est.
14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו	14 Didici quod omnia opera quæ fecit Deus perseverent in perpetuum ; non possumus eis quidquam addere, nec auferre, quæ fecit Deus ut timeatur.
15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף	15 Quod factum est, ipsum permanet ; quæ futura sunt jam fuerunt, et Deus instaurat quod abiit.
16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע	16 Vidi sub sole in loco judicii impietatem, et in loco justitiæ iniquitatem :
17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם	17 et dixi in corde meo : Justum et impium judicabit Deus, et tempus omnis rei tunc erit.
18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם	18 Dixi in corde meo de filiis hominum, ut probaret eos Deus, et ostenderet similes esse bestiis.
19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל	19 Idcirco unus interitus est hominis et jumentorum, et æqua utriusque conditio. Sicut moritur homo, sic et illa moriuntur. Similiter spirant omnia, et nihil habet homo jumento amplius : cuncta subjacent vanitati,
20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר	20 et omnia pergunt ad unum locum. De terra facta sunt, et in terram pariter revertuntur.
21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ	21 Quis novit si spiritus filiorum Adam ascendat sursum, et si spiritus jumentorum descendat deorsum ?
22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו	22 Et deprehendi nihil esse melius quam lætari hominem in opere suo, et hanc esse partem illius. Quis enim eum adducet ut post se futura cognoscat ?