Eikhah (איכה ) - Lamentazioni 3

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים	1 Omnia tempus habent, et momentum suum cuique negotio sub caelo:
2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע	2 tempus nascendi et tempus moriendi, tempus plantandi et tempus evellendi quod plantatum est,
3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות	3 tempus occidendi et tempus sanandi, tempus destruendi et tempus aedificandi,
4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד	4 tempus flendi et tempus ridendi, tempus plangendi et tempus saltandi,
5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק	5 tempus spargendi lapides et tempus eos colligendi, tempus amplexandi et tempus longe fieri ab amplexibus,
6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך	6 tempus quaerendi et tempus perdendi, tempus custodiendi et tempus abiciendi,
7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר	7 tempus scindendi et tempus consuendi, tempus tacendi et tempus loquendi,
8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום	8 tempus dilectionis et tempus odii, tempus belli et tempus pacis.
9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל	9 Quid lucri habet, qui operatur, de labore suo?
10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו	10 Vidi occupationem, quam dedit Deus filiis hominum, ut occuparentur in ea.
11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף	11 Cuncta fecit bona in tempore suo; et mundum tradidit cordi eorum, et noninveniet homo opus, quod operatus est Deus ab initio usque ad finem.
12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו	12 Cognoviquod nihil boni esset in eis nisi laetari et facere bene in vita sua.
13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא	13 Omnisenim homo, qui comedit et bibit et videt bonum de labore suo, hoc donum Dei est.
14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו	14 Didici quod omnia opera, quae fecit Deus, perseverent in perpetuum; nonpossumus eis quidquam addere nec auferre, quae fecit Deus, ut timeatur.
15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף	15 Quodiam fuit, ipsum est; et, quod futurum est, iam fuit; et Deus requirit, quodabiit.
16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע	16 Et adhuc vidi sub sole: in loco iudicii ibi impietas, et in loco iustitiaeibi iniquitas;
17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם	17 et dixi in corde meo: “ Iustum et impium iudicabit Deus,quia tempus omni rei et omnibus occasio ”.
18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם	18 Dixi in corde meo de filiis hominum, ut probaret eos Deus et ostenderet eosin semetipsis similes esse bestiis.
19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל	19 Quoniam sors filiorum hominis etiumentorum una est atque eadem: sicut moritur homo, sic et illa moriuntur; etidem spiritus omnibus: nihil habet homo iumento amplius, quia omnia vanitas.
20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר	20 Et omnia pergunt ad unum locum: de terra facta sunt omnia, et in terram omnia pariter revertuntur.
21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ	21 Quis novit, si spiritus filiorum hominis ascendat sursum, et si spiritusiumentorum descendat deorsum in terram?
22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו	22 Et deprehendi nihil esse melius quamlaetari hominem in opere suo; nam haec est pars illius. Quis enim eum adducet,ut post se futura cognoscat?