Primo libro di Samuele 4

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Or avvenne in quei giorni che i Filistei si radunarono per far guerra, e Israele, mossosi contro i Filistei per combatterli, si accampò presso la Pietra del soccorso. Va i Filistei, venuti in Afec,	1 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק
2 schierarono l'esercito in faccia a Israele. Appiccatasi poi la battaglia, Israele voltò le spalle ai Filistei che, in quel conflitto, trucidarono qua e là per i campi circa quattro mila uomini.	2 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש
3 Il popolo tornò nel campo, e gli anziani d'Israele dissero: « Peichè il Signore ci ha oggi percossi davanti ai Filistei? Portiamo tra noi, da Silo, l'arca dell'alleanza del Signore, facciamola venire in mezzo a noi, affinchè ci salvi dalla mano dei nostri nemici ».	3 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו
4 Il popolo mandò adunque in Silo, e di là fu portata l'arca dell'alleanza del Signore degli eserciti, che siede sopra i Cherubini; e i due figli d'Eli, Ofni e Finees, seguiròn l'arca dell'alleanza di Dio.	4 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים חפני ופינחס
5 Or quando l'arca dell'alleanza del Signore arrivò nel campo, tutto Israele emise un gran grido che fece rimbombar la terra.	5 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ
6 Appena i Filistei sentirono le alte grida, esclamarono: « Che è mai questo rumore di grandi grida nel campo degli Ebrei? » E saputo che era giunta nel campo l'arca del Signore,	6 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה
7 s'impaurirono ed esclamarono: « Dio è venuto'nel campo! » E dicevan, mandando gemiti:	7 ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם
8 « Guai a noi! Non vi fu tanta allegrezza ieri e ier l'altro: guai a noi! Chi ci salverà dalle mani di questi dèi sublimi? Questi son gli dèi che nel deserto percossero l'Egitto con ogni sorta di piaghe.	8 אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר
9 Fatevi animo, o Filistei, e siate uomini, per non servire agli Ebrei, come essi hanno servito a voi: fatevi animo e combattete ».	9 התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם
10 I Filistei adunque attaccarono battaglia, e Israele fu sconfitto in modo che ciascuno fuggi alla sua tenda, e la rotta fu tanto grande che trenta mila pedoni d'Israele perirono,	10 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי
11 e fu presa l'arca di Dio, e morirono anche i due figli d'Eli, Ofni e Finees.	11 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס
12 Nello stesso giorno, un uomo di Beniamino, fuggito dalla battaglia, arrivò a. Silo, colla veste stracciata e la testa coperta di polvere.	12 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו
13 Eli, quando egli giunse, stava seduto sulla sua sedia, cogli occhi verso la strada, perchè il suo cuore tremava per l'arca di Dio. Quell'uomo, entrato che fu,diede la nuova alla città, che si mise tutta a urlare.	13 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר
14 Ed Eli, sentendo il clamore delle grida, disse: « Che cos'è questo rumore di tumulto? » Allora quell'uomo, affrettatosi, venne ad Eli e gli diede la nuova.	14 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי
15 Eli aveva novant'otto anni; i suoi occhi erano ottenebrati e non potevano vedere.	15 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות
16 Quell'uomo disse"dunque ad Eli: « Son io che vengo dalla battaglia, io che oggi sono fuggito dal campo ». Eli gli disse: « E che è avvenuto, figlio mio? »	16 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני
17 E quell'uomo che portava la nuova rispose: « Israele è fuggito davanti ai Filistei; è stata fatta una grande strage del popolo, e per di più anche i tuoi figli Ofni e Finees son morti, e l'arca di Dio è stata presa ».	17 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה
18 Appena egli ebbe nominata l'arca di Dio, Eli cadde dalla sua sedia all'indietro, vicino alla porta, e, rottosi il collo, morì: egli era vecchio decrepito, ed aveva giudicato Israele per quarantanni.	18 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה
19 E la sua nuora, moglie di Finees, che era gravida e vicina al parto, sentito che l'arca di Dio era stata presa, che il suo suocero e il suo marito erari morti, si piegò e partorì, sopraffatta ad un tratto dai dolori.	19 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה
20 Nel momento in cui essa moriva, quelle che le stavano d'intorno le dissero: « Non temere: hai dato alla luce un figlio maschio ». Ma essa non diede loro risposta, nè vi fece attenzione.	20 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה
21 E chiamò il bambino Icabod, dicendo: « La gloria è stata portata via da Israele! » A causa della perdita dell'arca di Dio, del suo socero e del suo marito,	21 ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה
22 disse: « La gloria è stata poetata via da Israele », perchè l'arca di Dio era stata presa.	22 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים