Lettera di Giacomo 2

BIBBIA TINTORI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Fratelli miei, non fate stare insieme la fede del glorioso Signore nostro Gesù Cristo e l'accettazione delle persone.	1 אַחַי אַל־יְהִי מַשּׂא פָנִים בֶּאֱמוּנַתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲדוֹן הַכָּבוֹד
2 Se per esempio, entra nella vostra adunanza un uomo con anello d'oro, vestito splendido, ed entra anche un povero mal vestito,	2 כִּי אִם־יָבוֹא אִישׁ לְבֵית כְּנֵסַתְכֶם וְטַבְּעֹת זָהָב עַל־יָדָיו וְהוּא לָבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וְגַם־אִישׁ עָנִי יָבֹא שָׁמָּה וּבִגְדוֹ מְטֻנָּף
3 e voi, rivolgendovi a quello vestito splendidamente, gli direte: Tu siedi qui, a questo posto d'onore, e direte invece al povero: Tu sta' costì ritto o siedi sotto lo sgabello dei miei piedi,	3 וּפְנִיתֶם אֶל־הַלָּבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וַאֲמַרְתֶּם לוֹ שֶׁב־לְךָ הֵנָּה בְּטוֹב וְלֶעָנִי תֹאמְרוּ עֲמָד־שָׁם אוֹ שֶׁב־פֹּה מִתַּחַת לַהֲדֹם רַגְלָי
4 non venite a fare dentro di voi delle distinzioni e non siete giudici ispirati da pensieri iniqui?	4 הֲלֹא בָזֹאת נֶחֱלַק לִבְּכֶם וְהִנְּכֶם שֹׁפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת
5 Sentite, fratelli miei dilettissimi, non ha forse Dio scelti i poveri di questo mondo per essere ricchi di fede ed eredi del regno promesso da Dio a quelli che lo amano?	5 שִׁמְעוּ אַחַי אֲהוּבָי הֲלֹא בַעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים בָּאֱמוּנָה וְיֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאֹהֲבָיו
6 Ma voi avete disonorato il povero! E non son forse i ricchi quelli che con prepotenza vi opprimono, non son essi che vi trascinano ai tribunali?	6 וְאַתֶּם הִכְלַמְתֶּם אֶת־הֶעָנִי הֲלֹא הָעֲשִׁירִים הֵם הָעשְׁקִים אֶתְכֶם וְהֵם הַסֹּחֲבִים אֶתְכֶם אֶל־בָּתֵּי דִין
7 Non son essi che bestemmiano il bel nome che portate?	7 הֲלֹא הֵם הַמְגַדְּפִים אֶת־הַשֵּׁם הַטּוֹב הַנִּקְרָא עֲלֵיכֶם
8 Certo, se osservate la legge regale secondo la Scrittura: « Amerai il prossimo tuo come te stesso » fate bene;	8 הֵן בְּקַיֶּמְכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַמֹּלֶכֶת עַל־כֻּלָּן כְּפִי הַכָּתוּב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת
9 ma se siete accettatori di persone, fate peccato, e siete condannati dalla legge come trasgressori.	9 אוּלָם אִם־תִּשְׂאוּ פָנִים תֶּחֶטְאוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְהַתּוֹרָה תוֹכִיחֲכֶם כְּעֹבְרִים אוֹתָהּ
10 Or chi avrà osservata tutta la legge, ma avrà mancato in un punto solo, è diventato reo di tutto.	10 כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְקַיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה וְנִכְשָׁל בְּדָבָר אֶחָד הוּא אָשֹׁם אָשַׁם בְּכֻלָּם
11 Perchè chi ha detto: « Non fornicare » ha detto anche: « Non ammazzare ». Ora se tu non fornicherai, ma ammazzerai, sei trasgressore della legge.	11 כִּי הָאֹמֵר לֹא תִנְאָף גַּם־הוּא אָמַר לֹא תִרְצָח וְאִם־אֵינְךָ נֹאֵף וְאַתָּה רוֹצֵחַ הָיֹה נִהְיֵיתָ לְעֹבֵר הַתּוֹרָה
12 Così dunque parlate, cosi operate, come chi deve essere giudicato con la legge di libertà;	12 כֵּן דַּבְּרוּ וְכֵן עֲשֹוּ כָּאֲנָשִׁים הָעֲתִידִים לְהִשָּׁפֵט עַל־פִּי תּוֹרַת הַחֵרוּת
13 perchè giudizio senza misericordia per chi non ha usata misericordia; ma la misericordia trionfa del giudizio.	13 כִּי אֵין חֶסֶד בַּדִּין לַאֲשֶׁר לֹא־עָשָׂה חָסֶד וְהַחֶסֶד יִתְגָּאֶה עַל־הַדִּין
14 Che giova, o fratelli, a uno dire d'aver la fede, se non ha le opere? Forse la fede lo potrà salvare?	14 אַחַי מַה־יּוֹעִיל לְאִישׁ אִם־יֹאמַר כִּי יֶשׁ־לוֹ אֱמוּנָה וּמַעֲשִׂים אֵין בּוֹ הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ
15 Se un fratello o una sorella son nudi e mancanti del cibo quotidiano,	15 אָח אוֹ אָחוֹת אִם־יִהְיוּ בְעֵירֹם וּבְחֹסֶר לֶחֶם יוֹמָם
16 e un di voi dice loro: « Andate in pace, riscaldatevi, satollatevi » senza dar loro il neces­sario al corpo, che gioverà?	16 וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר אֲלֵיהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם וְהִתְחַמְמוּ וּשְׂבָעוּ וְלֹא־תִתְּנוּ לָהֶם דֵּי־מַחְסוֹר גּוּפָם מַה־תּוֹעִיל זֹאת
17 Così la fede, se non ha le opere, è morta in se stessa.	17 כָּכָה גַּם־הָאֱמוּנָה אִם־אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא בְּעַצְמָהּ
18 Ma dirà qualcuno: « Tu hai la fede e io le opere »: ebbene, mostrami la tua fede senza le opere ed io colle opere ti farò vedere la mia fede.	18 אַךְ־יֹאמַר אִישׁ אַתָּה יֶשׁ־לְךָ אֱמוּנָה וַאֲנִי יֶשׁ־לִי מַעֲשִׂים הַרְאֵנִי נָא אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי מַעֲשֶׂיךָ וַאֲנִי אַרְאֲךָ מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי אֶת־אֱמוּנָתִי
19 Tu credi che c'è un Dio solo: e fai bene; ma anche i demoni credono, e tremano.	19 אַתָּה מַאֲמִין כִּי הָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא הֱטִיבוֹתָ גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים בּוֹ וְרֹעֲדִים
20 Vuoi dunque sapere, o uomo vano, come la fede senza opere è morta?	20 וְאַתָּה אִישׁ־בָּעַר הֲתַחְפֹּץ לָדַעַת כִּי הָאֱמוּנָה בִּבְלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא
21 Abramo nostro padre non fu giustificato forse in virtù delle opere, quando offri il suo figlio Isacco sopra l'altare?	21 אַבְרָהָם אָבִינוּ הֲלֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדָּק בְּהַעֲלֹתוֹ אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ
22 Vedi bene che la fede agiva insieme alle opere di lui e che in virtù delle opere divenne perfetta la sua fede.	22 הִנְּךָ רֹאֶה כִּי־הָיְתָה הָאֱמוּנָה עֹזֶרֶת לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הָשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה
23 E s'adempì così la Scrittura che dice: Abramo credette a Dio e ciò gli fu imputato a giustizia, e fu chiamato amico di Dio.	23 וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַתֵּחָשֵׁב־לוֹ לִצְדָקָה וַיִּקָּרֵא אֹהֵב יְהוָֹה
24 Vedete bene che l'uomo è giustificato per le opere e non soltanto per la fede.	24 הִנְּכֶם רֹאִים כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצְדַּק הָאִישׁ וְלֹא בֶאֱמוּנָה לְבַדָּהּ
25 Così pure la meretrice Raab non fu giustificata forse per le opere, quando accolse gli inviati e li fe' partire per altra strada?	25 וְכֵן גַּם־רָחָב הַזּוֹנָה הֲלֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים בְּאָסְפָהּ אֶת־הַמַּלְאָכִים אֶל־בֵּיתָהּ וַתְּשַׁלְּחֵם בְּדֶרֶךְ אַחֵר
26 Come dunque il corpo senza lo spirito è morto, così anche la fede senza le opere è morta.	26 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף בְּלִי נְשָׁמָה מֵת הוּא כֵּן גַּם־הָאֱמוּנָה בְלִי־מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא
	27 וְרָעָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר יְנֻפָּצוּ כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי גַם־אָנֹכִי מֵאֵת אָבִי
	28 וְנָתַתִּי לוֹ כּוֹכַב הַשָּׁחַר
	29 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת