Cantico 7

BIBBIA TINTORI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Che vuoi mirare nella Sulamite, se non la danza degli accampamenti? — Quanto son belli i tuoi piedi nei sandali, o figlia di principe! Le giunture delle tue gambe son come monili lavorati per mano d'artista.	1 שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּךְ מַה־תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם
2 Il tuo seno è una coppa rotonda ove non manca mai il liquore. Il tuo ventre è come un monte di grano circondato di gigli.	2 מַה־יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת־נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמֹו חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן
3 Le tue due mammelle son come due caprioletti gemelli.	3 שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל־יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשֹּׁושַׁנִּים
4 Il tuo collo è come torre d'avorio, i tuoi occhi sembran le vasche di Esebon, che sono alla porta della figlia della moltitudine. Il tuo naso è come la torre del Libano che guarda contro Damasco.	4 שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה
5 Il tuo capo è come il Carmelo, e le chiome del tuo capo son come la porpora del re legata nei canali.	5 צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכֹות בְּחֶשְׁבֹּון עַל־שַׁעַר בַּת־רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנֹון צֹופֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק
6 Quanto sei bella, quanto sei graziosa tra le delizie, o carissima.	6 רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים
7 La tua statura è simile ad una palma, le tue mammelle son simili a grappoli.	7 מַה־יָּפִית וּמַה־נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים
8 Io dissi: « Monterò sulla palma ne coglierò i frutti ». Le tue mammelle saranno come grappoli di vite, e il profumo della tua bocca come quello delle mele.	8 זֹאת קֹומָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלֹות
9 La tua gola è come vino squisito. — Degno d'esser bevuto dal mio diletto e lungamente assaporato tra le labbra e i denti.	9 אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ־נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלֹות הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים
10 Io sono del mio diletto, ed egli è tutto rivolto a me.	10 וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטֹּוב הֹולֵךְ לְדֹודִי לְמֵישָׁרִים דֹּובֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים
11 Vieni, o mio diletto, usciamo alla campagna, dimoriamo nei villaggi.	11 אֲנִי לְדֹודִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתֹו׃ ס
12 Andremo di buon mattino alle vigne, a veder se la vigna è fiorita, se i fiori sbocciano, se i melagrani sono in fiore: ivi ti darò il mio petto.	12 לְכָה דֹודִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים
13 Le mandragole spandano fragranza, nelle nostre porte c'è ogni specie di pomi, nuovi e vecchi, e li ho serbati per te, o mio diletto.	13 נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמֹּונִים שָׁם אֶתֵּן אֶת־דֹּדַי לָךְ
	14 הַדּוּדָאִים נָתְנוּ־רֵיחַ וְעַל־פְּתָחֵינוּ כָּל־מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם־יְשָׁנִים דֹּודִי צָפַנְתִּי לָךְ
	15 הַחֶרֶב בַּחוּץ וְהַדֶּבֶר וְהָרָעָב מִבָּיִת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּחֶרֶב יָמוּת וַאֲשֶׁר בָּעִיר רָעָב וָדֶבֶר יֹאכֲלֶנּוּ
	16 וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל־הֶהָרִים כְּיֹונֵי הַגֵּאָיֹות כֻּלָּם הֹמֹות אִישׁ בַּעֲוֹנֹו
	17 כָּל־הַיָּדַיִם תִּרְפֶּינָה וְכָל־בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מָּיִם
	18 וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אֹותָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל־פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל־רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה
	19 כַּסְפָּם בַּחוּצֹות יַשְׁלִיכוּ וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיֹום עֶבְרַת יְהוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי־מִכְשֹׁול עֲוֹנָם הָיָה
	20 וּצְבִי עֶדְיֹו לְגָאֹון שָׂמָהוּ וְצַלְמֵי תֹועֲבֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם עָשׂוּ בֹו עַל־כֵּן נְתַתִּיו לָהֶם לְנִדָּה
	21 וּנְתַתִּיו בְּיַד־הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל [וְחִלְּלֻהָ כ] (וְחִלְּלוּהוּ׃ ק)
	22 וַהֲסִבֹּותִי פָנַי מֵהֶם וְחִלְּלוּ אֶת־צְפוּנִי וּבָאוּ־בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ׃ פ
	23 עֲשֵׂה הָרַתֹּוק כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה חָמָס
	24 וְהֵבֵאתִי רָעֵי גֹויִם וְיָרְשׁוּ אֶת־בָּתֵּיהֶם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאֹון עַזִּים וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם
	25 קְפָדָה־בָא וּבִקְשׁוּ שָׁלֹום וָאָיִן
	26 הֹוָה עַל־הֹוָה תָּבֹוא וּשְׁמֻעָה אֶל־שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזֹון מִנָּבִיא וְתֹורָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים
	27 הַמֶּלֶךְ יִתְאַבָּל וְנָשִׂיא יִלְבַּשׁ שְׁמָמָה וִידֵי עַם־הָאָרֶץ תִּבָּהַלְנָה מִדַּרְכָּם אֶעֱשֶׂה אֹותָם וּבְמִשְׁפְּטֵיהֶם אֶשְׁפְּטֵם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ פ