Primo libro dei Re 20

BIBBIA TINTORI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Benadad re della Siria, radunato tutto il suo esercito, con trentadue re e cavalli e carri, salì a combattere contro Samaria a cui pose l'assedio.	1 ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה
2 Mandò poi dei messi in città, a dire ad Acab:	2 וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה
3 « Queste cose dice Benadad: Il tuo argento e il tuo oro è mio, le tue mogli e i tuoi figli più belli son miei ».	3 ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם
4 Il re d'Israele rispose: « E' proprio come tu dici, o re mio signore; io con tutte le mie cose sono tuo ».	4 ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי
5 I messi tornarono a dire: « Queste cose dice Benadad che ci ha mandati a te: Tu mi darai il tuo argento, il tuo oro, le tue mogli e i tuoi figli.	5 וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן
6 Domani adunque, a questa medesima ora, manderò da te i miei servi, i quali, frugando la tua casa e quella dei tuoi servi, prenderanno e porterai! via ciò che loro piacerà ».	6 כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו
7 Allora il re di Israele chiamò tutti gli anziani del paese e disse: « Se ben considerate, vedrete che egli ci tende insidie, perchè, avendo egli mandato da me per aver le mie mogli, i miei figli, il mio argento, il mio oro, io non rifiutai ».	7 ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו
8 Tutti gli anziani e tutto il popolo gli risposero: « Non gli dare ascolto, non cedere ».	8 ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה
9 Acab allora rispose ai messi di Benadad: « Dite al re mio signore: tutto quello che da principio mandasti a dire a me tuo servo, lo farò; ma quest'altra cosa non posso farla».	9 ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר
10 I messi andaron a portar la risposta a Benadad, il quale li rimandò a dire: « Gli dèi mi facciano questo e peggio, se la polvere di Samaria basta per empire il pugno di tutta la gente che mi segue ».	10 וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי
11 Il re d'Israele gli mandò questa risposta: « Chi è armato non si glori!i come chi posa l'armi ».	11 ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח
12 Quando Benadad, che era allora a bere cogli altri re nelle tende, sentì queste parole, disse ai suoi servi: « Circondate la città ». Ed essi la circondarono.	12 ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר
13 Ed ecco un profeta accostarsi ad Acab re d'Israele e dirgli: « Cosi dice il Signore: Vedi tu questa immensa moltitudine? Ecco io oggi la darò nelle tue mani, affinchè tu conosca che io sono il Signore ».	13 והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה
14 Acab disse: « Per mezzo di chi? » L'altro rispose: « Così dice il Signore: per mezzo dei servi dei capi delle provincie ». Acab disse: « Chi comincerà la battaglia? » L'altro rispose: «Tu».	14 ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה
15 Acab allora fece la rassegna dei servi dei capi delle provincie e ne trovò duecento trentadue; dopo di essi fece la rassegna del popolo dei figli d'Israele: sette mila.	15 ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים
16 Questi fecero una sortita sul mezzodì, mentre Benadad, già ubriaco, beveva nella sua tenda con i trentadue re ch'eran venuti in suo aiuto.	16 ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך עזר אתו
17 I servi dei capi delle provincie uscirono in prima linea; Benadad mandò, e tornarono a dirgli: « Sono usciti degli uomini da Samaria ».	17 ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון
18 Egli disse: « Se vengono per la pace, prendeteli vivi; se per combattere, prendeteli vivi ».	18 ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום
19 Ma i servi dei capi delle provincie, seguiti dal resto dell'esercito,	19 ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם
20 COlpirono ciascuno che gli veniva contro, e i Siri fuggirono e Israele l'inseguì. Benadad stesso, re di Siria, se ne fuggì a cavallo coi suoi cavalieri.	20 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים
21 Il re d'Israele, essendo uscito a combattere, battè i cavalli e i carri, e inflisse alla Siria una grande sconfìtta.	21 ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה
22 Allora il profeta, accostatosi al re d'Israele, gli disse: « Orsù, fatti animo e pensa bene al da farsi, perchè l'anno venturo il re di Siria salirà contro di te ».	22 ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך
23 Or dunque dissero al re di Siria i suoi servi: « I loro dèi sono dèi delle montagne: ecco perchè ci han vinti, ma se noi sceglieremo di combattere contro di loro nelle pianure, li vinceremo.	23 ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם
24 Tu dunque fa così: allontana tutti quei re dal tuo esercito, e metti al loro posto dei capitani;	24 ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם
25 forma un esercito uguale a quello caduto, e fa lo stesso dei cavalli e dei carri; e noi combatteremo contro di loro nelle pianure, e vedrai che li vinceremo ». Egli diede ascolto e fece secondo il loro consiglio.	25 ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן
26 Passato un anno, Benadad, fatta la rassegna dei Siri, salì in Afec per combattere contro Israele.	26 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל
27 Fu fatta la rassegna anche dei figli d'Israele, i quali, presi dei viveri, andarono loro incontro, e, posto il campo di faccia ai nemici, parevano due piccoli greggi di capre, mentre i Siri riempivano il paese.	27 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ
28 Un uomo di Dio accostatosi al re d'Israele, gli disse: « Così dice il Signore: Perchè i Siri hanno detto: Il Signore è Dio dei monti, e non Dio delle valli, io darò tutta questa moltitudine nelle tue mani, e conoscerete che io sono il Signore ».	28 ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה
29 Per sette giorni i due eserciti stettero accampati l'un contro l'altro; al settimo giorno fu data battaglia, e i figli d'Israele uccisero in un sol giorno cento mila pedoni ai Siri.	29 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד
30 Quelli scampati fuggirono nella città di Afec, ma il muro cadde sopra i ventisette mila uomini che eran rimasti. Benadad entrò fuggendo nella città, e si appiattò in una stanza che era dentro un'altra.	30 וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר
31 Ma i suoi servi gli dissero: « Ecco, abbiamo sentito dire che i re d'Israele sono clementi: mettiamoci adunque dei sacelli ai fianchi e delle corde al capo e andiamo incontro al re d'Israele; forse egli ci salverà la vita ».	31 ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך
32 Si cinsero i fianchi coi sacchi, si posero le corde al capo, andarono dal re d'Israele e gli dissero: « Benadad tuo servo dice: Ti scongiuro, salvami la vita ». Ed egli disse: « Se è ancor vivo è mio fratello ».	32 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא
33 I Siri ebbero questo per buon augurio, e subito presolo in parola, dissero: « Benadad è tuo fratello ». Ed egli disse loro: « Amdate e conducetelo a me ». Benadad allora si presentò a lui, che lo fece salire sul suo carro.	33 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה
34 Benadad gli disse: « Io restituirò le città che mio padre tolse a tuo padre, fatti pure delle piazze in Damasco, come il padre mio ne fece in Samaria, e io, fatta alleanza con te, me ne andrò ». Acab fece allora alleanza e lo rimandò.	34 ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו
35 Allora un uomo dei figli dei profeti disse al suo compagno, colla parola del Signore: « Percuotimi ». Ma quello non volle percuoterlo.	35 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו
36 Ed egli disse: « Perchè tu non hai ascoltata la voce del Signore, ecco, dopo che sarai partito da me, un leone ti ucciderà ». E quando quello si fu allontanato da lui un poco, un leone gli andò incontro e l'uccise.	36 ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו
37 Avendo poi trovato un altro uomo gli disse: « Percuotimi ». E quello lo percosse da ferirlo.	37 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע
38 Il profeta allora partì e andò a trovare il re, cambiando, coll'imbrattarsi di polvere, l'aspetto dei suoi occhi e della sua faccia.	38 וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו
39 Passato il re, gridò dietro a lui e disse: « Il tuo servo uscì a combattere nella mischia; ma, essendosi uno dato alla fuga, un altro lo condusse a me e disse: Custodisci quest'uomo: se lo farai scappare, la tua vita sarà per la sua, o almeno pagherai un talento d'argento.	39 ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול
40 Or mentre io, turbato, mi volgevo in qua e là, egli in un baleno disparve ». Il re d'Israele gli disse: « La tua condanna è quella stessa che tu hai pronunziata ».	40 ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת
41 Ma egli pulì dalla polvere la sua faccia, e il re d'Israele lo riconobbe per uno dei profeti.	41 וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא
42 Allora egli disse al re: « Queste cose dice il Signore: Perchè ti sei lasciato sfuggire di mano un uomo degno di morte, la tua vita sarà per la sua, il tuo popolo per il suo popolo ».	42 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו
43 Il re d'Israele, sdegnando di sentire ancora, fece ritorno alla sua casa, e, pieno di furore, andò a Samaria.	43 וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה