Numeri 35

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - Quest'altre cose ancora disse il Signore a Mosè nella pianura di Moab, lungo il Giordano, di contro a Gerico:	1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
2 «Ordina a' figli d'Israele che, delle loro possessioni, assegnino ai leviti	2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים
3 delle città per abitarvi, coi loro sobborghi all'intorno, acciò essi abitino nelle città e i sobborghi siano per i greggi ed i bestiami;	3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם
4 s'estenderanno fuor delle mura per mille passi all'intorno.	4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
5 Verso oriente, per duemila cubiti; verso mezzogiorno, similmente per duemila; verso il mare, che è ad occidente, per la stessa misura: e la parte settentrionale finirà alla stessa distanza. Le città saranno nel mezzo, ed i sobborghi al di fuori.	5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים
6 Di quelle città poi che assegnerete ai leviti, sei saran destinate ad asilo dei fuggiaschi; acciò in esse si rifugi chi avrà sparso del sangue. Ed oltre quelle, [vi saranno pei leviti] altre quarantadue città;	6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר
7 cioè in tutto, quarantotto città coi loro sobborghi.	7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן
8 Di quelle città, che verranno prese di fra le popolazioni dei figli d'Israele, più se ne prenderanno a quelli che più posseggono, e meno a quelli che posseggono meno. Ogni tribù, a seconda della misura de' suoi possedimenti, darà le città pei leviti».	8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
9 Disse il Signore a Mosè:	9 וידבר יהוה אל משה לאמר
10 «Parla ai figli di Israele, e di' loro: - Quando, passato il Giordano, sarete entrati nella terra di Canaan,	10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען
11 stabilite quali città debbon servire di rifugio ai fuggitivi che, senza volere, avranno versato del sangue.	11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
12 Nessun parente dell'ucciso potrà uccidere il fuggiasco che è in quella città, sinchè questi non sia comparso dinanzi all'assemblea, e la sua causa venga giudicata.	12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
13 Di quelle città poi che son destinate ad asilo de' fuggitivi,	13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם
14 tre saranno al di là del Giordano, e tre nella terra di Canaan,	14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה
15 tanto pei figli di Israele quanto per gli stranieri o avventizi, acciò vi si rifugi chi non volendo ha versato del sangue.	15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
16 Se uno ha ferito con un'arma, ed il ferito è morto, quegli sarà reo di omicidio, e morirà egli pure.	16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
17 Se avrà scagliato una pietra, ed il colpito è morto, sarà similmente punito.	17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
18 Se uno sarà morto perchè percosso con un legno, verrà vendicato col sangue del suo percussore.	18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
19 Il più prossimo parente dell'ucciso ucciderà l'omicida; l'ucciderà appena l'avrà fra mano.	19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו
20 Se uno per odio avrà dato ad un altro una spinta, o maliziosamente gli avrà scagliato qualcosa contro,	20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת
21 o essendogli nemico lo avrà percosso con le mani, e quegli sarà morto, il percussore sarà reo di omicidio, ed il parente dell'ucciso ucciderà lui appena l'incontrerà.	21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו
22 Ma se senza volere, senz'odio	22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה
23 e senza inimicizia, avrà fatto qualcuna di queste cose,	23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו
24 e ciò venga provato dinanzi al popolo, e la questione sia stata discussa fra il percussore ed il parente vendicatore dell'ucciso,	24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה
25 quegli uscirà libero dalle mani del vendicatore, e per sentenza sarà ricondotto nella città dove s'era rifugiato; ivi rimarrà sino alla morte del gran sacerdote consacrato con l'olio santo.	25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש
26 Se l'uccisore, fuori dei confini delle città assegnate agli esiliati,	26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
27 verrà incontrato ed ucciso da chi ha da vendicare il sangue versato, il suo uccisore non ne sarà chiamato in colpa,	27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם
28 perchè il fuggiasco doveva rimanere in quella città sino alla morte del pontefice. Morto che questi sia, l'omicida ritornerà nella sua terra.	28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו
29 Queste saranno per voi leggi perpetue, dovunque abitiate.	29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם
30 L'omicida sarà punito, dopo uditi i testimoni; sulla testimonianza di un solo, nessuno verrà condannato.	30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
31 Non riceverete prezzo [di riscatto] da chi è reo di sangue; ma senz'altro morrà.	31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
32 Gli esuli e fuggitivi non potranno in alcun modo ritornare nelle loro città, prima della morte del pontefice.	32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן
33 Non macchiate la terra che è vostra abitazione; essa vien macchiata dal sangue degli innocenti, e non può altrimenti esser purificata che col sangue di chi ha versato il sangue altrui. -	33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
34 Così resterà monda la terra che è vostra possessione, dove io abito con voi. Io infatti sono il Signore, che abito tra' figli d'Israele».	34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל