Lettera ai Romani 11

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Io domando dunque: Dio ha forse ripudiato il suo popolo? Impossibile! Anch’io infatti sono Israelita, della discendenza di Abramo, della tribù di Beniamino.	1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן
2 Dio non ha ripudiato il suo popolo, che egli ha scelto fin da principio. Non sapete ciò che dice la Scrittura, nel passo in cui Elia ricorre a Dio contro Israele?	2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר
3 Signore, hanno ucciso i tuoi profeti, hanno rovesciato i tuoi altari, sono rimasto solo e ora vogliono la mia vita.	3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי
4 Che cosa gli risponde però la voce divina? Mi sono riservato settemila uomini, che non hanno piegato il ginocchio davanti a Baal.	4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל
5 Così anche nel tempo presente vi è un resto, secondo una scelta fatta per grazia.	5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד
6 E se lo è per grazia, non lo è per le opere; altrimenti la grazia non sarebbe più grazia.	6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה
7 Che dire dunque? Israele non ha ottenuto quello che cercava; lo hanno ottenuto invece gli eletti. Gli altri invece sono stati resi ostinati,	7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם
8 come sta scritto: Dio ha dato loro uno spirito di torpore, occhi per non vedere e orecchi per non sentire, fino al giorno d’oggi.	8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה
9 E Davide dice: Diventi la loro mensa un laccio, un tranello, un inciampo e un giusto castigo!	9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם
10 Siano accecati i loro occhi in modo che non vedano e fa’ loro curvare la schiena per sempre!	10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד
11 Ora io dico: forse inciamparono per cadere per sempre? Certamente no. Ma a causa della loro caduta la salvezza è giunta alle genti, per suscitare la loro gelosia.	11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם
12 Se la loro caduta è stata ricchezza per il mondo e il loro fallimento ricchezza per le genti, quanto più la loro totalità!	12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה
13 A voi, genti, ecco che cosa dico: come apostolo delle genti, io faccio onore al mio ministero,	13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר
14 nella speranza di suscitare la gelosia di quelli del mio sangue e di salvarne alcuni.	14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם
15 Se infatti il loro essere rifiutati è stata una riconciliazione del mondo, che cosa sarà la loro riammissione se non una vita dai morti?	15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים
16 Se le primizie sono sante, lo sarà anche l’impasto; se è santa la radice, lo saranno anche i rami.	16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים
17 Se però alcuni rami sono stati tagliati e tu, che sei un olivo selvatico, sei stato innestato fra loro, diventando così partecipe della radice e della linfa dell’olivo,	17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו
18 non vantarti contro i rami! Se ti vanti, ricordati che non sei tu che porti la radice, ma è la radice che porta te.	18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך
19 Dirai certamente: i rami sono stati tagliati perché io vi fossi innestato!	19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי
20 Bene; essi però sono stati tagliati per mancanza di fede, mentre tu rimani innestato grazie alla fede. Tu non insuperbirti, ma abbi timore!	20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא
21 Se infatti Dio non ha risparmiato quelli che erano rami naturali, tanto meno risparmierà te!	21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך
22 Considera dunque la bontà e la severità di Dio: la severità verso quelli che sono caduti; verso di te invece la bontà di Dio, a condizione però che tu sia fedele a questa bontà. Altrimenti anche tu verrai tagliato via.	22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע
23 Anch’essi, se non persevereranno nell’incredulità, saranno innestati; Dio infatti ha il potere di innestarli di nuovo!	23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם
24 Se tu infatti, dall’olivo selvatico, che eri secondo la tua natura, sei stato tagliato via e, contro natura, sei stato innestato su un olivo buono, quanto più essi, che sono della medesima natura, potranno venire di nuovo innestati sul proprio olivo!	24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם
25 Non voglio infatti che ignoriate, fratelli, questo mistero, perché non siate presuntuosi: l’ostinazione di una parte d’Israele è in atto fino a quando non saranno entrate tutte quante le genti.	25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים
26 Allora tutto Israele sarà salvato, come sta scritto: Da Sion uscirà il liberatore, egli toglierà l’empietà da Giacobbe.	26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב
27 Sarà questa la mia alleanza con loro quando distruggerò i loro peccati.	27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם
28 Quanto al Vangelo, essi sono nemici, per vostro vantaggio; ma quanto alla scelta di Dio, essi sono amati, a causa dei padri,	28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות
29 infatti i doni e la chiamata di Dio sono irrevocabili!	29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו
30 Come voi un tempo siete stati disobbedienti a Dio e ora avete ottenuto misericordia a motivo della loro disobbedienza,	30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה
31 così anch’essi ora sono diventati disobbedienti a motivo della misericordia da voi ricevuta, perché anch’essi ottengano misericordia.	31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו
32 Dio infatti ha rinchiuso tutti nella disobbedienza, per essere misericordioso verso tutti!	32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם
33 O profondità della ricchezza, della sapienza e della conoscenza di Dio! Quanto insondabili sono i suoi giudizi e inaccessibili le sue vie!	33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא
34 Infatti, chi mai ha conosciuto il pensiero del Signore? O chi mai è stato suo consigliere?	34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו
35 O chi gli ha dato qualcosa per primo tanto da riceverne il contraccambio?	35 או מי הקדימו וישלם לו
36 Poiché da lui, per mezzo di lui e per lui sono tutte le cose. A lui la gloria nei secoli. Amen.	36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן