Numeri 32

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 I figli di Ruben e i figli di Gad avevano bestiame in numero molto grande; quando videro che la terra di Iazer e la terra di Gàlaad erano luoghi da bestiame,	1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה
2 i figli di Gad e i figli di Ruben vennero a parlare a Mosè, al sacerdote Eleàzaro e ai prìncipi della comunità e dissero:	2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר
3 «Ataròt, Dibon, Iazer, Nimra, Chesbon, Elalè, Sebam, Nebo e Beon,	3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען
4 terre che il Signore ha colpito alla presenza della comunità d'Israele, sono terre da bestiame e i tuoi servi hanno appunto il bestiame».	4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה
5 Aggiunsero: «Se abbiamo trovato grazia ai tuoi occhi, sia concesso ai tuoi servi il possesso di questa regione: non farci passare il Giordano».	5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן
6 Ma Mosè rispose ai figli di Gad e ai figli di Ruben: «Andrebbero dunque i vostri fratelli in guerra e voi ve ne stareste qui?	6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה
7 Perché volete scoraggiare gli Israeliti dal passare nella terra che il Signore ha dato loro?	7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה
8 Così fecero i vostri padri, quando li mandai da Kades-Barnea per esplorare la terra.	8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ
9 Salirono fino alla valle di Escol e, dopo aver esplorato la terra, scoraggiarono gli Israeliti dall'entrare nella terra che il Signore aveva loro dato.	9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה
10 Così l'ira del Signore si accese in quel giorno ed egli giurò:	10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר
11 “Gli uomini che sono usciti dall'Egitto, dai vent'anni in su, non vedranno mai la terra che ho promesso con giuramento ad Abramo, a Isacco e a Giacobbe, perché non mi hanno seguito pienamente,	11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי
12 se non Caleb, figlio di Iefunnè, il Kenizzita, e Giosuè, figlio di Nun, che hanno seguito il Signore pienamente”.	12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה
13 L'ira del Signore si accese dunque contro Israele; lo fece errare nel deserto per quarant'anni, finché non fosse finita tutta la generazione che aveva agito male agli occhi del Signore.	13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה
14 Ed ecco, voi sorgete al posto dei vostri padri, razza di uomini peccatori, per aumentare ancora l'ardore dell'ira del Signore contro Israele.	14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל
15 Perché, se voi vi ritraete dal seguirlo, il Signore continuerà a lasciarlo nel deserto e voi avrete causato la perdita di tutto questo popolo».	15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה
16 Ma quelli si avvicinarono a lui e gli dissero: «Costruiremo qui recinti per il nostro bestiame e città per i nostri fanciulli;	16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו
17 ma, quanto a noi, ci armeremo in fretta, per marciare davanti agli Israeliti, finché li avremo introdotti nel luogo destinato loro. Intanto, i nostri fanciulli dimoreranno nelle città fortificate per timore degli abitanti della regione.	17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ
18 Non torneremo alle nostre case, finché ogni Israelita non abbia ereditato ciascuno la sua eredità;	18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו
19 non prenderemo nulla in eredità con loro al di là del Giordano e più oltre, perché la nostra eredità ci è toccata da questa parte del Giordano, a oriente».	19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה
20 Allora Mosè disse loro: «Se fate questo, se vi armerete davanti al Signore per andare a combattere,	20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה
21 se tutti quelli di voi che si armeranno passeranno il Giordano davanti al Signore, finché egli abbia scacciato i suoi nemici dalla sua presenza,	21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו
22 se non tornerete fin quando la terra sia stata sottomessa davanti al Signore, voi sarete innocenti di fronte al Signore e di fronte a Israele, e questa terra sarà vostra proprietà alla presenza del Signore.	22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה
23 Ma se non fate così, voi peccherete contro il Signore; sappiate che il vostro peccato vi raggiungerà.	23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם
24 Costruitevi pure città per i vostri fanciulli e recinti per le vostre greggi, ma fate quello che la vostra bocca ha promesso».	24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו
25 I figli di Gad e i figli di Ruben dissero a Mosè: «I tuoi servi faranno quello che il mio signore comanda.	25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה
26 I nostri fanciulli, le nostre donne, le nostre greggi e tutto il nostro bestiame rimarranno qui nelle città di Gàlaad;	26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד
27 ma i tuoi servi, tutti armati per la guerra, andranno a combattere davanti al Signore, come dice il mio signore».	27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר
28 Allora Mosè diede per loro ordini al sacerdote Eleàzaro, a Giosuè, figlio di Nun, e ai capi delle famiglie delle tribù degli Israeliti.	28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל
29 Mosè disse loro: «Se i figli di Gad e i figli di Ruben passeranno con voi il Giordano tutti armati per combattere davanti al Signore e se la terra sarà sottomessa davanti a voi, darete loro in possesso la terra di Gàlaad.	29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה
30 Ma se non passeranno armati con voi, avranno la loro proprietà in mezzo a voi nella terra di Canaan».	30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען
31 I figli di Gad e i figli di Ruben risposero: «Faremo come il Signore ha ordinato ai tuoi servi.	31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה
32 Passeremo armati davanti al Signore nella terra di Canaan, ma, quanto a noi, il possesso della nostra eredità è di qua dal Giordano».	32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן
33 Mosè dunque diede ai figli di Gad e ai figli di Ruben e a metà della tribù di Manasse, figlio di Giuseppe, il regno di Sicon, re degli Amorrei, e il regno di Og, re di Basan: il territorio con le sue città comprese entro i confini, le città del territorio che si stendeva all’intorno.	33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב
34 I figli di Gad ricostruirono Dibon, Ataròt, Aroèr,	34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער
35 Atròt-Sofan, Iazer, Iogbea,	35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה
36 Bet-Nimra e Bet-Aran, città fortificate, e fecero recinti per le greggi.	36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן
37 I figli di Ruben ricostruirono Chesbon, Elalè, Kiriatàim,	37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים
38 Nebo e Baal-Meon, i cui nomi furono mutati, e Sibma, e diedero nomi alle città che avevano ricostruito.	38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו
39 I figli di Machir, figlio di Manasse, andarono nella terra di Gàlaad, la presero e ne cacciarono gli Amorrei che vi abitavano.	39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה
40 Mosè allora diede Gàlaad a Machir, figlio di Manasse, che vi si stabilì.	40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה
41 Anche Iair, figlio di Manasse, andò e prese i loro villaggi e li chiamò villaggi di Iair.	41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר
42 Nobach andò e prese Kenat con le dipendenze e la chiamò con il proprio nome, Nobach.	42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו