| 1 Dopo di ciò, Gesù si manifestò ancora ai suoi discepoli sul mare di Tiberiade, e si manifestò così. | 1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ הִגָּלוֹת אֶל־תַּלְמִידָיו עַל־יַם טִיבַרְיָה וְכֹה נִגְלָה אֲלֵיהֶם |
| 2 Simon Pietro, Tommaso, quello detto Didimo, e Natanaele, quello di Cana della Galilea, i figli di Zebedeo e due altri discepoli sì trovavano insieme. | 2 שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו |
| 3 Simon Pietro disse loro: «Me ne vado a pescare». Gli dicono: «Veniamo anche noi con te». Partirono, dunque, e salirono nella barca; ma quella notte non presero nulla. | 3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס הִנְנִי הֹלֵךְ לָדִיג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו גַּם־אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ עִמָּךְ וַיֵּצְאוּ וַיְמַהֲרוּ לָרֶדֶת אֶל־הָאֳנִיָּה וּבַלַּיְלָה הַהוּא לֹא אָחֲזוּ מְאוּמָה |
| 4 Sul far del mattino Gesù si presentò sulla riva, ma i discepoli non sapevano che era Gesù. | 4 הַבֹּקֶר אוֹר וְיֵשׁוּעַ עָמַד עַל־שְׂפַת הַיָּם וְלֹא יָדְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא |
| 5 Gesù disse loro: «Figlioli, avete qualcosa da mangiare?» Gli risposero: «No!» | 5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בָּנַי הֲיֵשׁ־לָכֶם אֹכֶל מְאוּמָה וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ אָיִן |
| 6 Allora egli disse loro: «Gettate la rete a destra della barca e troverete!» La gettarono, e per la gran quantità di pesci non riuscivano più a tirarla. | 6 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַשְׁלִיכוּ הַמִּכְמֹרֶת מִימִין לָאֳנִיָּה וְתִמְצָאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לִמְשֹׁךְ אֹתָהּ מֵרֹב הַדָּגִים |
| 7 Allora quel discepolo che Gesù amava dice a Pietro: «È il Signore!» Simon Pietro, udito: «È il Signore», si vestì — s’era, infatti, spogliato — e si gettò in mare. | 7 וַיֹּאמֶר הַתַּלְמִיד הַהוּא אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ אֶל־פֶּטְרוֹס זֶה הוּא הָאָדוֹן וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס כִּי הוּא הָאָדוֹן וַיַּחְגֹּר אֶת־מְעִילוֹ כִּי עֵירֹם הָיָה וַיַּטֵל עַצְמוֹ אֶל־הַיָּם |
| 8 Gli altri discepoli però, poiché eran lontani da terra circa duecento cubiti, vennero con la barca, trascinando la rete coi pesci. | 8 וְהַתַּלְמִידִים הַנִּשְׁאָרִים בָּאוּ בַסְּפִינָה כִּי לֹא הִרְחִיקוּ מִן־הַיַּבָּשָׁה כִּי אִם־כְּמָאתַיִם אַמָּה וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת עִם־הַדָּגִים |
| 9 Scesi a terra, vedono della brace, con sopra del pesce e del pane. | 9 וַיְהִי כְצֵאתָם אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיִּרְאוּ־שָׁם גַּחֲלֵי־אֵשׁ עֲרוּכִים וְדָגִים עֲלֵיהֶם וְלֶחֶם לֶאֱכֹל |
| 10 Dice loro Gesù: «Portate qua di quei pesci che avete or ora presi». | 10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הָבִיאוּ הֲלֹם מִן־הַדָּגִים אֲשֶׁר אֲחַזְתֶּם עָתָּה |
| 11 Simon Pietro risalì in barca e tirò a terra la rete piena di grossi pesci — centocinquantatrè — e sebbene fossero tanti, la rete non si squarciò. | 11 וַיַּעַל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיִּמְשֹׁךְ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת אֶל־הַיַּבָּשָׁה וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה וְלֹא נִקְרְעָה הַמִּכְמֹרֶת אַף־כִּי רַבִּים הָיוּ |
| 12 Dice loro Gesù: «Venite, fate colazione». Nessuno dei discepoli osava domandargli: «Tu chi sei?» sapendo che era il Signore. | 12 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בֹּאוּ בְרוּ־לָחֶם וְאֵין גַּם־אֶחָד בַּתַּלְמִידִים אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הָאָדוֹן |
| 13 Gesù si avvicina, prende il pane, lo porge ad essi, e così il pesce. | 13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּקַּח אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לָהֶם וְגַם אֶת־הַדָּגִים |
| 14 Questa fu la terza volta che Gesù si manifestò ai discepoli, dopo la sua risurrezione dai morti. | 14 וְזֹאת הִיא הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר־נִגְלָה יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אַחֲרֵי קוּמוֹ מֵעִם הַמֵּתִים |
| 15 Quando ebbero fatto colazione, Gesù dice a Simon Pietro: «Simone di Giovanni, mi ami più di questi?» Gli dice Pietro: «Sì, Signore, tu sai che t’amo!» Gli dice Gesù: «Pasci i miei agnelli». | 15 וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל־שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְעֵה אֶת־טְלָאָי |
| 16 Gli dice ancora, una seconda volta: «Simone di Giovanni, mi ami?» Gli dice: «Sì, Signore, tu sai che t’amo!» Gli dice: «Pasci le mie pecorelle». | 16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְהַג אֶת־צֹאנִי |
| 17 Gli dice per la terza volta: «Simone di Giovanni, mi ami?» Pietro si rattristò perché Gesù gli aveva detto la terza volta: «Mi ami?» e gli disse: «Signore, tutto tu sai; tu conosci che t’amo!» Gesù gli dice: «Pasci le mie pecorelle. | 17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיִּתְעַצֵּב פֶּטְרוֹס עַל כִּי־אָמַר אֵלָיו בַּשְּׁלִישִׁית הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אֶת־כֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ וְיָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רְעֵה אֶת־צֹאנִי |
| 18 In verità, in verità ti dico: quando eri più giovane ti cingevi e andavi dove volevi, ma quando sarai vecchio stenderai le braccia e un altro ti cingerà e ti condurrà dove tu non vorrai». | 18 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ בִּהְיֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים אַתָּה חָגַרְתָּ אֶת־עַצְמְךָ וַתֵּלֶךְ אֶל־אֲשֶׁר חָפַצְתָּ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּזְקַן וּפָרַשְׂתָּ כַפֶּיךָ וְאַחֵר יַחְגָּרְךָ וּנְשָׂאֲךָ אֶל־אֲשֶׁר לֹא תֶחְפָּץ |
| 19 Disse questo per indicare con quale genere di morte doveva glorificare Dio. E ciò detto aggiunse: «Seguimi!», | 19 וְכָל־זֹאת דִּבֶּר לִרְמֹז עַל־הַמִּיתָה אֲשֶׁר יְכַבֶּד־בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי |
| 20 Pietro, voltatosi, vede venirgli appresso il discepolo che Gesù amava, quello stesso che durante la cena s’era chinato sul petto di lui e aveva detto: «Signore, chi è che ti tradisce?» | 20 וַיִּפֶן פֶּטְרוֹס וַיַּרְא אֶת־הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם הוּא הַנֹּפֵל עַל־לִבּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה וְגַם־שָׁאַל אֲדֹנִי מִי הוּא־זֶה אֲשֶׁר יִמְסְרֶךָּ |
| 21 Pietro, vedendolo, dice dunque a Gesù: «Signore, di lui che cosa sarà?» | 21 וַיְהִי בִּרְאוֹת אֹתוֹ פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי וְזֶה מַה־הוּא |
| 22 Gli dice Gesù: «Se voglio che egli rimanga finché io venga, che importa? Tu seguimi!» | 22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־חֶפְצִי כִּי יִשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי מַה־לְּךָ וְלָזֹאת אַתָּה לֵךְ אַחֲרָי |
| 23 Si sparse, perciò, tra i fratelli questa voce: «Quel discepolo non muore»; Gesù, però, non disse a Pietro: «Non muore», ma: «Se voglio che egli rimanga finché io venga, che t’importa?» | 23 עַל־כֵּן יָצָא הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הָאַחִים כִּי־הַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת וְיֵשׁוּעַ לֹא אָמַר־לוֹ כִּי לֹא־יָמוּת אַךְ אָמַר אִם־חֶפְצִי כִּי־יִשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי מַה־זֶּה לָךְ |
| 24 È questo il discepolo che rende testimonianza su queste cose e le ha scritte; e noi sappiamo che la sua testimonianza è veritiera. | 24 זֶה הוּא הַתַּלְמִיד הַמֵּעִיד עַל־אֵלֶּה וַאֲשֶׁר כָּתַב כָּל־זֹאת וְיָדַעְנוּ כִּי עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה |
| 25 Vi sono, poi, molte altre cose fatte da Gesù, le quali, se si scrivessero una per una, ritengo che neppure il mondo potrebbe contenere i libri che si dovrebbero scrivere. | 25 וְיֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וְאִם־יִכָּתְבוּ כֻלָּם לְאַחַד אֶחָד אֲחַשְּׁבָה כִּי גַם־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא יָכִיל אֶת־הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִכָּתֵבוּ אָמֵן |
