Atti degli Apostoli 28

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et cum evasissemus, tunc cognovimus quia Melita in sula vocatur.	1 וְכַאֲשֶׁר נִמְלַטְנוּ נוֹדַע לָנוּ כִּי־שֵׁם הָאִי מְלִיטִי
2 Barbari vero praestabant non modicam humanitatem nobis; accensa enim pyra,suscipiebant nos omnes propter imbrem, qui imminebat, et frigus.	2 וְהַנָּכְרִים לֹא הִמְעִיטוּ חַסְדָּם עִמָּנוּ כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ וַיַּאַסְפוּ אֶת־כֻּלָּנוּ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד וּמִפְּנֵי הַקֹּר
3 Cumcongregasset autem Paulus sarmentorum aliquantam multitudinem et imposuissetsuper ignem, vipera, a calore cum processisset, invasit manum eius.	3 וּפוֹלוֹס אָסַף לוֹ עֲרֵמַת קֹצִים וַיָּשֶׂם עַל־הַמּוֹקֵד וּמִן־הַחֹם יָצָא אֶפְעֶה וַיֹּאחֶז בְּיָדוֹ
4 Ut veroviderunt barbari pendentem bestiam de manu eius, ad invicem dicebant: “ Utiquehomicida est homo hic, qui cum evaserit de mari, Ultio non permisit vivere ”.	4 וַיִּרְאוּ הַנָּכְרִים אֶת־הַחַיָּה תְּלוּיָה עַל־יָדוֹ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ אָכֵן רֹצֵחַ הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר הַנְּקָמָה לֹא־הִנִּיחָה לּוֹ לִחְיוֹת אַף כִּי־נִמְלַט מִן־הַיָּם
5 Et ille quidem excutiens bestiam in ignem, nihil mali passus est;	5 וְהוּא נִעֵר אֶת־הַחַיָּה מֵעַל יָדוֹ אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא־הֵרֵעָה לּוֹ מְאוּמָה
6 at illiexspectabant eum in tumorem convertendum aut subito casurum et mori. Diu autemillis exspectantibus et videntibus nihil mali in eo fieri, convertentes sedicebant eum esse deum.	6 וְהֵם הוֹחִילוּ אֲשֶׁר יִצְבֶּה גוּפוֹ אוֹ־אֲשֶׁר יִפֹּל מֵת פִּתְאֹם וַיָּחִילוּ עַד־בּוֹשׁ וְהִנֵּה לֹא־קָרָהוּ כָל־אָסוֹן וַיֵּהָפֵךְ לִבָּם וַיֹּאמְרוּ כִּי אֱלֹהִים הוּא
7 In locis autem illis erant praedia principis insulae nomine Publii, qui nossuscipiens triduo benigne hospitio recepit.	7 וּבִסְבִיבֵי הַמָּקוֹם הַהוּא הָיוּ שָׂדוֹת אֲשֶׁר לְרֹאשׁ אַנְשֵׁי הָאִי וּשְׁמוֹ פוֹבְלִיּוֹס הוּא הֵבִיא אֹתָנוּ לְבֵיתוֹ וַיְכַלְכֵּל אֹתָנוּ בְּטוּבוֹ שְׁלשֶׁת יָמִים
8 Contigit autem patrem Publiifebribus et dysenteria vexatum iacere, ad quem Paulus intravit et, cum orassetet imposuisset ei manus, sanavit eum.	8 וַאֲבִי פוֹבְלִיּוֹס מוּטָל לְמִשְׁכָּב בַּקַּדַּחַת וּבְמַחֲלֵה הַמֵּעָיִם וַיָּבֹא אֵלָיו פּוֹלוֹס וַיִּתְפַּלֵּל וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת־יָדָיו וַיִּרְפָּאֵהוּ
9 Quo facto, et ceteri, qui in insulahabebant infirmitates, accedebant et curabantur;	9 וְאַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בָּאוּ גַּם־הַחֹלִים הָאֲחֵרִים אֲשֶׁר בָּאִי וַיֵּרָפֵאוּ
10 qui etiam multis honoribusnos honoraverunt et navigantibus imposuerunt, quae necessaria erant.	10 וַיְכַבְּדֻנוּ כָּבוֹד גָּדוֹל וּבְלֶכְתֵּנוּ מִשָּׁם סִפְּקוּ לָנוּ דֵּי צָרְכֵּנוּ
11 Post menses autem tres, navigavimus in navi Alexandrina, quae in insulahiemaverat, cui erat insigne Castorum.	11 וְאַחֲרֵי שְׁלשֶׁת חֳדָשִׁים עָבַרְנוּ מִשָּׁם בָּאֳנִיָּה אֲלֶכְסַנְדְּרִית אֲשֶׁר יָשְׁבָה בָאִי בִּימֵי הַסְּתָו וְאוֹת דִּגְלָהּ הַתְּאוֹמִים
12 Et cum venissemus Syracusam, mansimusibi triduo;	12 וַנָּבֹא אֶל־סַרְקוּסָא וַנֵּשֶׁב־שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים
13 inde solventes devenimus Rhegium. Et post unum diem,superveniente austro, secunda die venimus Puteolos,	13 מִשָּׁם סַבֹּנוּ וַנָּבֹא אֶל־רֶגְיוֹן וּבִנְשֹׁב רוּחַ דְּרוֹמִית בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בָּאנוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל־פּוֹטִיּוֹלִי
14 ubi, inventis fratribus,rogati sumus manere apud eos dies septem; et sic venimus Romam.	14 וְשָׁם מָצָאנוּ אַחִים וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם שִׁבְעַת יָמִים וּבְכֵן הָלַכְנוּ אֶל־רוֹמִי
15 Et inde cumaudissent de nobis fratres, occurrerunt nobis usque ad Appii Forum et TresTabernas; quos cum vidisset Paulus, gratias agens Deo, accepit fiduciam.	15 וַיִּשְׁמְעוּ הָאַחִים אֶת־בּוֹאֵנוּ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם לִקְרָאתֵנוּ עַד לְשׁוּק אַפִּיּוֹס וְעַד לִשְׁלשֶׁת הַחֲנֻיּוֹת וַיַּרְא אֹתָם פּוֹלוֹס וַיּוֹדֶה לֵאלֹהִים וַיִּתְחַזָּק
16 Cum introissemus autem Romam, permissum est Paulo manere sibimet cumcustodiente se milite.	16 וְאַחַר בֹּאֵנוּ אֶל־רוֹמִי הֶעֱבִיר שַׂר הַמֵּאָה אֶת־הָאֲסִירִים אֶל־שַׂר הַצָּבָא וּלְפוֹלוֹס הִנִּיחוּ לָשֶׁבֶת לְבַדּוֹ עִם־אִישׁ הַצָּבָא הַשֹּׁמֵר אוֹתוֹ
17 Factum est autem, ut post tertium diem convocaretprimos Iudaeorum; cumque convenissent dicebat eis: “ Ego, viri fratres, nihiladversus plebem faciens aut mores paternos, vinctus ab Hierosolymis traditus sumin manus Romanorum,	17 וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא פוֹלוֹס אֵלָיו אֶת־רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים וַיִּקָּהֲלוּ אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים אַחִים אַף כִּי־לֹא מָעַלְתִּי מַעַל בְּעַמֵּנוּ וּבְחֻקּוֹת אֲבוֹתֵינוּ אֲסָרוּנִי בִירוּשָׁלַיִם וַיִּמְסְרוּנִי לִידֵי הָרוֹמִיִּים
18 qui cum interrogationem de me habuissent, volebantdimittere, eo quod nulla causa esset mortis in me;	18 וְהֵם אַחֲרֵי חָקְרָם אֹתִי אָמְרוּ לְפָטְרֵנִי כִּי לֹא־נִמְצָא בִי מִשְׁפַּט־מָוֶת
19 contradicentibus autemIudaeis, coactus sum appellare Caesarem, non quasi gentem meam habens aliquidaccusare.	19 וְהַיְּהוּדִים קָמוּ־בִי וָאֵאָנֵס לִקְרֹא אֶת־הַקֵּיסַר לְדִינִי אַךְ אֵין־נַפְשִׁי לִשְׂטוֹן אֶת־עַמִּי בְּדָבָר
20 Propter hanc igitur causam rogavi vos videre et alloqui; propterspem enim Israel catena hac circumdatus sum ”.	20 וּבַעֲבוּר זֹאת קָרָאתִי לָכֶם לִרְאוֹתְכֶם וּלְדַבֵּר עִמָּכֶם כִּי בִּגְלַל תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל אָסוּר אֲנִי בַּכֶּבֶל הַזֶּה
21 At illi dixerunt ad eum: “Nos neque litteras accepimus de te a Iudaea, neque adveniens aliquis fratrumnuntiavit aut locutus est quid de te malum.	21 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לֹא קִבַּלְנוּ עַל־אֹדוֹתֶיךָ אִגְּרוֹת מֵאֶרֶץ יְהוּדָה וְלֹא־בָא הֵנָּה אֶחָד מִן־הָאַחִים אֲשֶׁר הִגִּיד אוֹ־דִבֶּר עָלֶיךָ דָּבָר רָע
22 Rogamus autem a te audire quaesentis; nam de secta hac notum est nobis quia ubique ei contradicitur ”.	22 אָמְנָם חֲפֵצִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ כִּי נוֹדַע לָנוּ אֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם יָרִיבוּ אֶל־הַכַּת הַזֹּאת
23 Cum constituissent autem illi diem, venerunt ad eum in hospitium plures,quibus exponebat testificans regnum Dei suadensque eos de Iesu ex Lege Moysis etProphetis a mane usque ad vesperam.	23 וַיָּשִׂימוּ לוֹ יוֹם מוּעָד וַיָּבֹאוּ אֵלָיו רַבִּים אֶל־מְלוֹנוֹ וַיָּעַד בָּהֶם וַיְבָאֵר אֶת־מַלְכוּת אֱלֹהִים וַיוֹכַח לָהֶם עִנְיְנֵי יֵשׁוּעַ מִתּוֹרַת משֶׁה וּמִן־הַנְּבִיאִים מִבֹּקֶר עַד־עָרֶב
24 Et quidam credebant his, quae dicebantur,quidam vero non credebant;	24 וְיֵשׁ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶל־דְּבָרָיו וְיֵשׁ אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ
25 cumque invicem non essent consentientes,discedebant, dicente Paulo unum verbum: “ Bene Spiritus Sanctus locutus estper Isaiam prophetam ad patres vestros	25 וַיֵּחָלְקוּ בְדַעְתָּם וַיָּסוּרוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם בְּדַבֵּר פּוֹלוֹס הַדָּבָר הָאֶחָד הַזֶּה הֵיטֵב דִּבֶּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר
26 dicens: “Vade ad populum istum et dic: Auditu audietis et non intellegetis, et videntes videbitis et non perspicietis.	26 לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ
27 Incrassatum est enim cor populi huius, et auribus graviter audierunt et oculos suos compresserunt, ne forte videant oculis et auribus audiant et corde intellegant et convertantur, et sanabo illos”.	27 כִּי שָׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו כָּבְדוּ וְאֶת־עֵינָיו הֵשַׁע פֶּן־יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב וּרְפָאתִיו
28 Notum ergo sit vobis quoniam gentibus missum est hoc salutare Dei; ipsi etaudient! ”.	28 לָכֵן דְּעוּ כִּי לַגּוֹיִם נִשְׁלְחָה תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים וְהֵמָּה יִשְׁמָעוּ
29	29 וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ זֹאת הָלְכוּ מֵאִתּוֹ הַיְּהוּדִים וַיִּתְוַכְּחוּ הַרְבֵּה אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ
30 Mansit autem biennio toto in suo conducto; et suscipiebatomnes, qui ingrediebantur ad eum,	30 וּפוֹלוֹס יָשַׁב שְׁנָתַיִם יָמִים בְּבֵיתוֹ אֲשֶׁר שָׂכַר־לוֹ וַיְקַבֵּל אֵת כָּל־הַבָּאִים אֵלָיו
31 praedicans regnum Dei et docens quae suntde Domino Iesu Christo cum omni fiducia sine prohibitione.	31 וַיִּקְרָא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיְלַמֵּד אֶת־דַּרְכֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ בְּכָל־בִּטְחוֹן לִבּוֹ וְאֵין מֹנֵעַ