1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים | 1 וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וְשָׁלְטָן עַל כָּל־הַשֵּׁדִים וְלִרְפֹּא חֳלָיִים |
2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים | 2 וַיְשַׁלְּחֵם לִקְרֹא אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְלִרְפֹּא אֶת־הַחֹלִים |
3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות | 3 וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל־תִּקְחוּ מְאוּמָה לַדָּרֶךְ לֹא מַטּוֹת וְלֹא תַרְמִיל וְלֹא־לֶחֶם וְלֹא־כָסֶף וְאַל־יִהְיֶה לְאִישׁ מִכֶּם שְׁתֵּי כֻתֳּנוֹת |
4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו | 4 וְהַבַּיִת אֲשֶׁר תָּבֹאוּ בוֹ שָׁם שְׁבוּ־לָכֶם וּמִשָּׁם צֵאוּ |
5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם | 5 וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם צְאוּ מִן־הָעִיר הַהִיא וְנַעֲרוּ אֶת־הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת בָּהֶם |
6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום | 6 וַיֵּצְאוּ וַיַּעַבְרוּ בַכְּפָרִים מְבַשְּׂרִים אֶת־הַבְּשׂוֹרָה וּמְרַפְּאִים בְּכָל־מָקוֹם |
7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים | 7 וַיִּשְׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר הָרֹבַע אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־יָדוֹ וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ כִּי־יֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ יוֹחָנָן קָם מִן־הַמֵּתִים |
8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים | 8 וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ אֵלִיָּהוּ נִרְאָה וַאֲחֵרִים אָמְרוּ נָבִיא קָם מִן־הַקַּדְמוֹנִים |
9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו | 9 וַיֹּאמֶר הוֹרְדוֹס הֵן אָנֹכִי נָשָׂאתִי אֶת־רֹאשׁ יוֹחָנָן מֵעָלָיו וּמִי־אֵפוֹא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁמֵעַ עָלָיו כָּזֹאת וַיְבַקֵּשׁ לִרְאוֹתוֹ |
10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה | 10 וַיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלִיחִים וַיְסַפְּרוּ־לוֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר עָשֹוּ וַיִּקָּחֵם אֵלָיו וַיָּסַר לְבָדָד אֶל־מָקוֹם חָרֵב אֲשֶׁר לָעִיר הַנִּקְרָאָה בֵית־צָיְדָה |
11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה | 11 וַהֲמוֹן הָעָם כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת־זֹאת הָלְכוּ אַחֲרָיו וַיְקַבְּלֵם וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עַל־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֶת־הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָה |
12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה | 12 וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרֹב וּשְׁנֵים הֶעָשָׂר קָרְבוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שַׁלַּח־נָא אֶת־הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַכְּפָרִים וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ לָלוּן שָׁם וְלִמְצֹא מָזוֹן כִּי־פֹה אֲנַחְנוּ בִּמְקוֹם חָרְבָּה |
13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה | 13 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ־אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵין לָנוּ כִּי אִם־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת־לֶחֶם וְדָגִים שְׁנַיִם בִּלְתִּי אִם־נֵלֵךְ וְנִקְנֶה־אֹכֶל לְכָל־הָעָם הַזֶּה |
14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה | 14 כִּי הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי־אִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו הוֹשִׁיבוּ אֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת חֲמִשִּׁים בַּשּׁוּרָה |
15 ויעשו כן ויושיבו את כלם | 15 וַיַּעֲשֹוּ־כֵן וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־כֻּלָּם |
16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם | 16 וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָּׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ עֲלֵיהֶם וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשֹוּם לִפְנֵי הָעָם |
17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים | 17 וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים לָהֶם שְׁנֵים עָשָׂר סַלִּים |
18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני | 18 וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵּל לְבָדָד וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר מָה־אֹמְרִים עָלַי הֲמוֹן הָעָם מִי־אָנִי |
19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים | 19 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַאֲחֵרִים אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים נָבִיא קָם מִן־הַקַּדְמוֹנִים |
20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה | 20 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאַתֶּם מָה־אַתֶּם אֹמְרִים מִי־אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר מְשִׁיחַ הָאֱלֹהִים אָתָּה |
21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה | 21 וַיְצַו אֹתָם בִּגְעָרָה לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה |
22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום | 22 וַיֹּאמַר מִן־הַצֹּרֶךְ הוּא אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה הַרְבֵּה וְיִמָּאֵס מִן־הַזְּקֵנִים וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְיֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם |
23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי | 23 וְאֶל־כֻּלָּם אָמַר אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יְכַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ וְיוֹם יוֹם יִשָּׂא אֶת־צְלָבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי |
24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה | 24 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ תֹּאבַד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ וְכֹל אֲשֶׁר יְאַבֵּד אֶת־נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יוֹשִׁיעֶנָּה |
25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו | 25 כִּי מַה־יּוֹעִיל הָאָדָם כִּי־יִקְנֶה אֶת כָּל־הָעוֹלָם וְאִבֵּד וְהִשְׁחִית אֶת־נַפְשׁוֹ |
26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים | 26 כִּי כֹל אֲשֶׁר הָיִיתִי אֲנִי וּדְבָרַי לוֹ לְחֶרְפָּה הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבֹא בִּכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד הָאָב וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים |
27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים | 27 וּבֶאֱמֶת אֲנִי אֹמֵר לָכֶם יֵשׁ מִן־הָעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים |
28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם | 28 וַיְהִי כִּשְׁמֹנָה יָמִים אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקַּח אֵלָיו אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יוֹחָנָן וְאֶת־יַעֲקֹב וַיַּעַל אֶל־הָהָר לְהִתְפַּלֵּל שָׁם |
29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק | 29 וַיְהִי בְּהִתְפַּלְלוֹ נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה פָנָיו וּלְבוּשׁוֹ הִלְבִּין וְהִבְרִיק |
30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו | 30 וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִדַּבְּרִים אִתּוֹ וְהֵמָּה משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ |
31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים | 31 אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּכָבוֹד וְהִגִּידוּ אֶת־אַחֲרִיתוֹ אֲשֶׁר יְמַלְּאֶנָּה בִּירוּשָׁלָיִם |
32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו | 32 וַיִּהְיוּ פֶטְרוֹס וַאֲשֶׁר אִתּוֹ נִרְדָּמִים וּבַהֲקִיצָם רָאוּ אֶת־כְּבוֹדוֹ וְאֶת־שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עָלָיו |
33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר | 33 וַיְהִי בְּהִפָּרְדָם מִמֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֶל־יֵשׁוּעַ מוֹרֶה טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה נַעֲשֶׂה־נָּא שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת וְלֹא יָדַע מַה־דִּבֵּר |
34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו | 34 הוּא מְדַבֵּר כָּזֹאת וְהִנֵּה עָנָן סֹכֵךְ עֲלֵיהֶם וּכְבוֹאָם בֶּעָנָן נִבְעָתוּ |
35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון | 35 וַיֵּצֵא קוֹל מִן־הֶעָנָן אֹמֵר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן |
36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו | 36 וּבִהְיוֹת הַקּוֹל נִשְׁאַר יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ וְהֵמָּה הֶחֱשׁוּ וְלֹא־הִגִּידוּ דָבָר לְאִישׁ בַּיָּמִים הָהֵם מִכֹּל אֲשֶׁר רָאוּ |
37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו | 37 וַיְהִי מִמָּחֳרָת בְּרִדְתָּם מִן־הָהָר וַיֵּצֵא עַם־רַב לִקְרָאתוֹ |
38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי | 38 וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד מִן־הָעָם צֹעֵק לֵאמֹר אָנָּא רַבִּי פְּנֵה־נָא אֶל־בְּנִי כִּי יָחִיד הוּא לִי |
39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו | 39 וְהִנֵּה־רוּחַ אָחַז בּוֹ וּפִתְאֹם הוּא מְצַעֵק וְהָרוּחַ מְרוֹצֵץ אֹתוֹ בְּהוֹרִיד רִירוֹ וּמַקְשֶׁה לָסוּר מִמֶּנּוּ וּבְסוּרוֹ יְדַכֵּא אֹתוֹ |
40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו | 40 וָאֲבַקֵּשׁ מִתַּלְמִידֶיךָ לְגָרְשׁוֹ וְלֹא יָכֹלוּ |
41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך | 41 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם וְאֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבֵא הֵנָּה אֶת־בְּנֶךָ |
42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו | 42 וַיְהִי אַךְ הִקְרִיב לָבוֹא וַיִּרְעָצֵהוּ הַשֵּׁד וַיְרוֹצְצֵהוּ וְיֵשׁוּעַ גָּעַר בָּרוּחַ הַטָּמֵא וַיְרַפֵּא אֶת־הַנַּעַר וַיְשִׁיבֵהוּ לְאָבִיו |
43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו | 43 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ כֻלָּם עַל־גְּדֻלַּת הָאֱלֹהִים וַיְהִי בְּתָמְהָם כֻּלָּם עַל־כֹּל אֲשֶׁר עָשָׂה וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו |
44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם | 44 שִׂימוּ אַתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי בְנֵי־הָאָדָם |
45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה | 45 וְהֵמָּה לֹא הֵבִינוּ אֶת־הַמַּאֲמָר הַזֶּה וְנֶעֱלָם הוּא מִדַּעְתָּם וַיִּירְאוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ עַל־הַמַּאֲמָר הַזֶּה |
46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם | 46 וַיַּעַל עַל־לְבָבָם לַחֲשׁוֹב מִי הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם |
47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו | 47 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ אֶת־מַחֲשֶׁבֶת לִבָּם וַיִּקַּח יֶלֶד וַיַּעֲמִידֵהוּ אֶצְלוֹ |
48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול | 48 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה לִשְׁמִי אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל וְכָל־אֲשֶׁר יְקַבֵּל אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל אֵת אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי כִּי הַקָּטֹן בְּכֻלְּכֶם הוּא יִהְיֶה הַגָּדוֹל |
49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו | 49 וַיַּעַן יוֹחָנָן וַיֹּאמַר מוֹרֶה רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בִּשְׁמֶךָ וַנַּעֲצוֹר בַּעֲדוֹ יַעַן אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ עִמָּנוּ |
50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא | 50 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו אַל־תַּעַצְרֻהוּ כִּי כֹל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נֶגְדֵּנוּ בַּעֲדֵנוּ הוּא |
51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים | 51 וַיְהִי כִּמְלֹאת יְמֵי הֵעָלוֹתוֹ וְהוּא שָׂם אֶת־פָּנָיו לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם |
52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו | 52 וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים לְפָנָיו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל־אֶחָד מִכְּפָרֵי הַשֹּׁמְרוֹנִים לְהָכִין לוֹ |
53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים | 53 וְלֹא קִבְּלֻהוּ עַל־אֲשֶׁר הָיוּ פָנָיו הֹלְכִים יְרוּשָׁלָיִם |
54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו | 54 וַיֹּאמְרוּ יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו כִּרְאוֹתָם זֹאת לֵאמֹר אֲדֹנֵינוּ הֲתִרְצֶה וְנֹאמַר כִּי־תֵרֵד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם וְתֹאכְלֵם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה גַּם־אֵלִיָּהוּ |
55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם | 55 וַיִּפֶן וַיִּגְעַר־בָּם וַיֹּאמַר הֲלֹא יְדַעְתֶּם בְּנֵי רוּחַ־מִי אַתֶּם |
56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר | 56 כִּי בֶן־הָאָדָם לֹא בָא לְאַבֵּד נַפְשׁוֹת אָדָם כִּי אִם־לְהוֹשִׁיעָם וַיֵּלְכוּ לָהֶם אֶל־כְּפָר אַחֵר |
57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך | 57 וַיְהִי בְּלֶכְתָּם בַּדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִישׁ אֲדֹנִי אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֶל־כָּל־אֲשֶׁר תֵּלֵךְ |
58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו | 58 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ חוֹרֵי עָפָר וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים וּבֶן־הָאָדָם אֵין־לוֹ מָקוֹם לְהָנִיחַ שָׁם אֶת־רֹאשׁוֹ |
59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי | 59 וְאֶל־אִישׁ אַחֵר אָמַר לֵךְ אַחֲרָי וְהוּא אָמַר אֲדֹנִי תֶּן־לִי וְאֵלְכָה בָרִאשׁוֹנָה לִקְבֹּר אֶת־אָבִי |
60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים | 60 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ הַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת־מֵתֵיהֶם וְאַתָּה לֵךְ הוֹדַע אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים |
61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי | 61 וַיֹּאמֶר עוֹד אִישׁ אַחֵר אֵלְכָה אַחֲרֶיךָ אֲדֹנִי אַךְ הַנִּיחָה־לִּי בָרִאשׁוֹנָה לְהִפָּרֵד מִבְּנֵי בֵיתִי |
62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים | 62 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ כָּל־הַשָּׂם אֶת־יָדוֹ עַל־הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אַחֲרָיו לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים |