Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 9

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים	1 Jésus réunit les Douze; il leur donna autorité sur tous les démons, et puissance pour guérir les malades.
2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים	2 Puis il les envoya proclamer le Royaume de Dieu et rendre la santé aux infirmes.
3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות	3 Il leur dit: "Ne prenez rien pour la route: ni sac qu’on accroche à son bâton, ni pain, ni argent; n’ayez pas une seconde tunique.
4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו	4 Quand une maison vous sera ouverte, restez-y jusqu’au moment de votre départ.
5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם	5 Mais là où on ne vous recevra pas, ne sortez pas de la ville sans avoir secoué la poussière de vos pieds: ce sera un témoignage contre eux!”
6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום	6 C’est ainsi qu’ils allèrent parcourant les villages: ils proclamaient partout la Bonne Nouvelle et multipliaient les guérisons.
7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים	7 Hérode, le tétrarque, apprit tout ce qui se faisait. Il ne savait que penser car les uns disaient: "Jean a été ressuscité d’entre les morts”,
8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים	8 d’autres disaient: "Élie a réapparu”, et d’autres encore pensaient: "C’est l’un des anciens prophètes qui est ressuscité.”
9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו	9 Hérode se disait: "Je suis bien sûr d’avoir décapité Jean! Qui est maintenant celui-ci dont on raconte tant de merveilles?” Et il aurait aimé voir Jésus.
10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה	10 À leur retour, les apôtres racontèrent à Jésus tout ce qu’ils avaient fait. Il les prit avec lui et se retira dans les environs d’une ville appelée Bethsaïde, de façon à être tranquille.
11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה	11 Mais les foules le surent et y arrivèrent derrière lui. Il les reçut et continua de leur parler du Royaume de Dieu, tout en rendant la santé à ceux qui étaient malades.
12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה	12 Le jour commençait à baisser. Les Douze s’approchèrent et lui dirent: "Renvoie la foule pour qu’ils aillent se chercher un toit et de la nourriture dans les villages et les campagnes des environs, car ici nous sommes loin de tout.”
13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה	13 Il leur dit: "Donnez-leur vous-mêmes à manger!” Ils répondirent: "Nous n’avons que cinq pains et deux poissons. Tu nous vois sans doute y aller nous-mêmes et acheter de quoi manger pour tout ce monde?”
14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה	14 Car il y avait bien là 5 000 personnes. Jésus dit à ses disciples: "Faites-les s’asseoir par groupes de 50.”
15 ויעשו כן ויושיבו את כלם	15 Les disciples firent ainsi et tout le monde s’installa.
16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם	16 Alors Jésus prend les cinq pains et les deux poissons, il lève le regard vers le ciel, il prononce la bénédiction, il rompt le pain et commence à en donner aux disciples pour qu’ils servent la foule.
17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים	17 Ils mangèrent et tous eurent à leur faim. Après quoi on ramassa les restes: il y en avait douze paniers!
18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני	18 Un jour, Jésus était allé un peu à l’écart pour prier, mais ses disciples étaient avec lui. Il les interrogea sur ce que pensait la foule: "Qui disent-ils que je suis?”
19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים	19 Ils répondirent: "Pour certains tu es Jean-Baptiste, pour d’autres Élie, pour d’autres encore un des anciens prophètes qui est ressuscité.”
20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה	20 Il leur demanda: "Et vous, qui dites-vous que je suis?” Pierre répondit: "Le Messie de Dieu!”
21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה	21 Jésus leur fit un avertissement et leur commanda de ne le dire à personne,
22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום	22 "Car, leur disait-il, le Fils de l’Homme doit souffrir beaucoup et être rejeté par les anciens, les chefs des prêtres et les maîtres de la Loi. Il sera mis à mort et le troisième jour il ressuscitera.”
23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי	23 D’ailleurs Jésus disait à tous: "Si quelqu’un veut marcher derrière moi, qu’il renonce à lui-même, qu’il prenne chaque jour sa croix et qu’il me suive!
24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה	24 Oui, celui qui veut se sauver lui-même se perdra; mais celui qui se sacrifie pour moi se sauvera.
25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו	25 Où est le bénéfice si l’on a gagné le monde entier et qu’on s’est détruit ou diminué soi-même?
26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים	26 Celui qui rougira de moi et de mes paroles, le Fils de l’Homme aussi rougira de lui quand il viendra dans sa gloire avec le Père et les saints anges.
27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים	27 “Je vous le dis en toute vérité: il en est parmi ceux qui sont ici présents qui ne mourront pas sans avoir vu le royaume de Dieu.”
28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם	28 Huit jours après ces paroles, Jésus prit avec lui Pierre, Jean et Jacques, et il gravit la montagne pour prier.
29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק	29 Pendant qu’il priait, son visage changea d’aspect et son vêtement devint d’une blancheur éblouissante.
30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו	30 Voici que deux hommes parlaient avec lui: c’étaient Moïse et Élie;
31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים	31 Ils apparaissaient dans un état de gloire et parlaient de son départ qui devait avoir lieu à Jérusalem.
32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו	32 Pierre et ses compagnons étaient accablés de sommeil, mais une fois réveillés, ils virent sa gloire et les deux hommes qui se tenaient près de lui.
33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר	33 Comme ceux-ci allaient se séparer de lui, Pierre dit à Jésus: "Maître, cela tombe bien que nous soyons ici. Nous allons dresser trois tentes: une pour toi, une pour Moïse et une pour Élie.” Il ne savait pas ce qu’il disait.
34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו	34 Tandis qu’il parlait ainsi, une nuée vint les prendre sous son ombre, et lorsqu’ils entrèrent dans la nuée la crainte s’empara d’eux.
35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון	35 Mais des paroles se firent entendre venant de la nuée: "Celui-ci est mon Fils, et l’homme de mon choix, écoutez-le!”
36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו	36 Aussitôt après ces paroles, Jésus se trouva seul. Les disciples gardèrent le silence; en ces jours-là ils ne racontèrent rien à personne de ce qu’ils avaient vu.
37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו	37 Le jour suivant, comme ils descendaient de la montagne, tout un groupe vint à la rencontre de Jésus.
38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי	38 Il y avait dans ce groupe un homme qui se mit à crier: “Maître, je t’en supplie, occupe-toi de mon garçon qui est mon seul enfant!
39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו	39 Le démon s’empare de lui à l’improviste, et alors il se met à crier. Le démon le secoue violemment et le fait baver, et il ne le lâche qu’à grand-peine, le laissant à demi-mort.
40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו	40 J’ai demandé à tes disciples de le jeter dehors, et ils n’y sont pas arrivés.”
41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך	41 Jésus prend alors la parole: "Ô génération sans foi, égarée, jusqu’à quand serai-je avec vous et me faudra-t-il vous supporter? Amène ici ton fils!”
42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו	42 À peine arrivé, le démon le jette à terre et le secoue violemment. Mais Jésus parle sévèrement à l’esprit impur, il guérit le garçon et le rend à son père.
43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו	43 Tous restèrent sous le coup d’une telle intervention de Dieu. Comme tous étaient émerveillés de ce qu’il faisait, Jésus dit à ses disciples:
44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם	44 "Vous, mettez-vous bien ceci dans la tête: le Fils de l’Homme va être livré aux mains des hommes.”
45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה	45 Mais ils ne comprirent pas cette déclaration: elle restait comme voilée pour eux et ils n’en saisissaient pas le sens. Cependant ils craignaient de l’interroger à ce sujet.
46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם	46 Ils en étaient venus à se demander lequel d’entre eux était le plus important.
47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו	47 Mais Jésus savait à quoi ils pensaient. Il prit un petit enfant et le plaça près de lui,
48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול	48 puis il leur dit: "Celui qui reçoit ce petit enfant en mon nom, c’est moi qu’il reçoit. Et celui qui me reçoit, reçoit celui qui m’a envoyé. Le plus petit d’entre vous, c’est lui qui est grand!”
49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו	49 Jean prit la parole: "Maître, dit-il, nous avons vu quelqu’un qui se sert de ton nom pour chasser les démons. Nous l’en avons empêché, car il ne vient pas avec nous.”
50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא	50 Jésus lui répondit: "Ne l’empêchez pas! Celui qui n’est pas contre vous est avec vous.”
51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים	51 Comme le temps approchait où il devait être enlevé de ce monde, Jésus prit résolument le chemin de Jérusalem.
52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו	52 Voici qu’il envoie des messagers devant lui, ils partent et entrent dans un village de Samaritains pour préparer son arrivée.
53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים	53 Mais les gens ne veulent pas les recevoir, car ils font route vers Jérusalem.
54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו	54 Voyant cela, les disciples Jacques et Jean disent à Jésus: "Seigneur, si tu voulais, nous dirions une parole pour que le feu descende du ciel et les réduise en cendres.”
55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם	55 Jésus alors se retourne et les reprend: "Vous ne savez pas de quel esprit vous êtes!”,
56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר	56 et ils se dirigent vers un autre village.
57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך	57 Tandis qu’ils faisaient route, quelqu’un lui dit: "Je suis prêt à te suivre partout où tu iras!”
58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו	58 Jésus lui répondit: "Les renards ont un terrier, les oiseaux du ciel ont un nid, mais le Fils de l’Homme n’a pas où reposer sa tête.”
59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי	59 Il dit à un autre: "Suis-moi!” Celui-ci répondit: "Seigneur, permets-moi d’abord de retourner, que je puisse enterrer mon père.”
60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים	60 Jésus lui dit: "Laisse les morts enterrer leurs morts, mais toi, pars annoncer le Royaume de Dieu!”
61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי	61 Un autre encore lui dit: "Je suis prêt à te suivre, Seigneur; mais laisse-moi d’abord dire adieu à ma famille.”
62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים	62 Jésus lui dit: "Celui qui a mis la main à la charrue et puis regarde en arrière, n’est pas bon pour le Royaume de Dieu.”