Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 9

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים	1 Then he called his twelve disciples together, and gave them power and authority over all devils, and to cure diseases.
2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים	2 And he sent them to preach the kingdom of God, and to heal the sick.
3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות	3 And he said unto them, Take nothing for your journey, neither staves, nor scrip, neither bread, neither money; neither have two coats apiece.
4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו	4 And whatsoever house ye enter into, there abide, and thence depart.
5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם	5 And whosoever will not receive you, when ye go out of that city, shake off the very dust from your feet for a testimony against them.
6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום	6 And they departed, and went through the towns, preaching the gospel, and healing every where.
7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים	7 Now Herod the tetrarch heard of all that was done by him: and he was perplexed, because that it was said of some, that John was risen from the dead;
8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים	8 And of some, that Elias had appeared; and of others, that one of the old prophets was risen again.
9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו	9 And Herod said, John have I beheaded: but who is this, of whom I hear such things? And he desired to see him.
10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה	10 And the apostles, when they were returned, told him all that they had done. And he took them, and went aside privately into a desert place belonging to the city called Bethsaida.
11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה	11 And the people, when they knew it, followed him: and he received them, and spake unto them of the kingdom of God, and healed them that had need of healing.
12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה	12 And when the day began to wear away, then came the twelve, and said unto him, Send the multitude away, that they may go into the towns and country round about, and lodge, and get victuals: for we are here in a desert place.
13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה	13 But he said unto them, Give ye them to eat. And they said, We have no more but five loaves and two fishes; except we should go and buy meat for all this people.
14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה	14 For they were about five thousand men. And he said to his disciples, Make them sit down by fifties in a company.
15 ויעשו כן ויושיבו את כלם	15 And they did so, and made them all sit down.
16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם	16 Then he took the five loaves and the two fishes, and looking up to heaven, he blessed them, and brake, and gave to the disciples to set before the multitude.
17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים	17 And they did eat, and were all filled: and there was taken up of fragments that remained to them twelve baskets.
18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני	18 And it came to pass, as he was alone praying, his disciples were with him: and he asked them, saying, Whom say the people that I am?
19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים	19 They answering said, John the Baptist; but some say, Elias; and others say, that one of the old prophets is risen again.
20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה	20 He said unto them, But whom say ye that I am? Peter answering said, The Christ of God.
21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה	21 And he straitly charged them, and commanded them to tell no man that thing;
22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום	22 Saying, The Son of man must suffer many things, and be rejected of the elders and chief priests and scribes, and be slain, and be raised the third day.
23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי	23 And he said to them all, If any man will come after me, let him deny himself, and take up his cross daily, and follow me.
24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה	24 For whosoever will save his life shall lose it: but whosoever will lose his life for my sake, the same shall save it.
25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו	25 For what is a man advantaged, if he gain the whole world, and lose himself, or be cast away?
26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים	26 For whosoever shall be ashamed of me and of my words, of him shall the Son of man be ashamed, when he shall come in his own glory, and in his Father's, and of the holy angels.
27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים	27 But I tell you of a truth, there be some standing here, which shall not taste of death, till they see the kingdom of God.
28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם	28 And it came to pass about an eight days after these sayings, he took Peter and John and James, and went up into a mountain to pray.
29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק	29 And as he prayed, the fashion of his countenance was altered, and his raiment was white and glistering.
30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו	30 And, behold, there talked with him two men, which were Moses and Elias:
31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים	31 Who appeared in glory, and spake of his decease which he should accomplish at Jerusalem.
32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו	32 But Peter and they that were with him were heavy with sleep: and when they were awake, they saw his glory, and the two men that stood with him.
33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר	33 And it came to pass, as they departed from him, Peter said unto Jesus, Master, it is good for us to be here: and let us make three tabernacles; one for thee, and one for Moses, and one for Elias: not knowing what he said.
34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו	34 While he thus spake, there came a cloud, and overshadowed them: and they feared as they entered into the cloud.
35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון	35 And there came a voice out of the cloud, saying, This is my beloved Son: hear him.
36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו	36 And when the voice was past, Jesus was found alone. And they kept it close, and told no man in those days any of those things which they had seen.
37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו	37 And it came to pass, that on the next day, when they were come down from the hill, much people met him.
38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי	38 And, behold, a man of the company cried out, saying, Master, I beseech thee, look upon my son: for he is mine only child.
39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו	39 And, lo, a spirit taketh him, and he suddenly crieth out; and it teareth him that he foameth again, and bruising him hardly departeth from him.
40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו	40 And I besought thy disciples to cast him out; and they could not.
41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך	41 And Jesus answering said, O faithless and perverse generation, how long shall I be with you, and suffer you? Bring thy son hither.
42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו	42 And as he was yet a coming, the devil threw him down, and tare him. And Jesus rebuked the unclean spirit, and healed the child, and delivered him again to his father.
43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו	43 And they were all amazed at the mighty power of God. But while they wondered every one at all things which Jesus did, he said unto his disciples,
44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם	44 Let these sayings sink down into your ears: for the Son of man shall be delivered into the hands of men.
45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה	45 But they understood not this saying, and it was hid from them, that they perceived it not: and they feared to ask him of that saying.
46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם	46 Then there arose a reasoning among them, which of them should be greatest.
47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו	47 And Jesus, perceiving the thought of their heart, took a child, and set him by him,
48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול	48 And said unto them, Whosoever shall receive this child in my name receiveth me: and whosoever shall receive me receiveth him that sent me: for he that is least among you all, the same shall be great.
49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו	49 And John answered and said, Master, we saw one casting out devils in thy name; and we forbad him, because he followeth not with us.
50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא	50 And Jesus said unto him, Forbid him not: for he that is not against us is for us.
51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים	51 And it came to pass, when the time was come that he should be received up, he stedfastly set his face to go to Jerusalem,
52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו	52 And sent messengers before his face: and they went, and entered into a village of the Samaritans, to make ready for him.
53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים	53 And they did not receive him, because his face was as though he would go to Jerusalem.
54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו	54 And when his disciples James and John saw this, they said, Lord, wilt thou that we command fire to come down from heaven, and consume them, even as Elias did?
55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם	55 But he turned, and rebuked them, and said, Ye know not what manner of spirit ye are of.
56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר	56 For the Son of man is not come to destroy men's lives, but to save them. And they went to another village.
57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך	57 And it came to pass, that, as they went in the way, a certain man said unto him, Lord, I will follow thee whithersoever thou goest.
58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו	58 And Jesus said unto him, Foxes have holes, and birds of the air have nests; but the Son of man hath not where to lay his head.
59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי	59 And he said unto another, Follow me. But he said, Lord, suffer me first to go and bury my father.
60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים	60 Jesus said unto him, Let the dead bury their dead: but go thou and preach the kingdom of God.
61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי	61 And another also said, Lord, I will follow thee; but let me first go bid them farewell, which are at home at my house.
62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים	62 And Jesus said unto him, No man, having put his hand to the plough, and looking back, is fit for the kingdom of God.