Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 7

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו	1 N'est-ce pas un temps de service qu'accomplit l'homme sur terre, n'y mène-t-il pas la vie d'unmercenaire?
2 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו	2 Tel l'esclave soupirant après l'ombre ou l'ouvrier tendu vers son salaire,
3 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי	3 j'ai en partage des mois de déception, à mon compte des nuits de souffrance.
4 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף	4 Etendu sur ma couche, je me dis: "A quand le jour?" Sitôt levé: "Quand serai-je au soir?" Et des penséesfolles m'obsèdent jusqu'au crépuscule.
5 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס	5 Vermine et croûtes terreuses couvrent ma chair, ma peau gerce et suppure.
6 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה	6 Mes jours ont couru plus vite que la navette et disparu sans espoir.
7 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב	7 Souviens-toi que ma vie n'est qu'un souffle, que mes yeux ne reverront plus le bonheur!
8 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני	8 Désormais je serai invisible à tout regard, tes yeux seront sur moi et j'aurai disparu.
9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה	9 Comme la nuée se dissipe et passe, qui descend au shéol n'en remonte pas.
10 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו	10 Il ne revient pas habiter sa maison et sa demeure ne le connaît plus.
11 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי	11 Et c'est pourquoi je ne puis me taire, je parlerai dans l'angoisse de mon esprit, je me plaindrai dansl'amertume de mon âme.
12 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר	12 Suis-je la Mer, moi, ou le monstre marin, pour poster une garde contre moi?
13 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי	13 Si je dis: "Mon lit me soulagera, ma couche atténuera ma plainte",
14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני	14 alors tu m'effraies par des songes, tu m'épouvantes par des visions.
15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי	15 Ah! je voudrais être étranglé: la mort plutôt que mes douleurs.
16 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי	16 Je me consume, je ne vivrai pas toujours; aussi, laisse-moi, mes jours ne sont qu'un souffle!
17 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך	17 Qu'est-ce donc que l'homme pour en faire si grand cas, pour fixer sur lui ton attention,
18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו	18 pour l'inspecter chaque matin, pour le scruter à tout instant?
19 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי	19 Cesseras-tu enfin de me regarder, pour me laisser le temps d'avaler ma salive?
20 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא	20 Si j'ai péché, que t'ai-je fait, à toi, l'observateur attentif de l'homme? Pourquoi m'as-tu pris pour cible,pourquoi te suis-je à charge?
21 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני	21 Ne peux-tu tolérer mon offense, passer sur ma faute? Car bientôt je serai couché dans la poussière, tume chercheras, et je ne serai plus.