Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 15

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויען אליפז התימני ויאמר	1 Élifaz de Téman prit alors la parole:
2 החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו	2 Un savoir aussi creux, est-ce la réponse d’un sage: rien qu’un vent d’est, et le voilà rempli!
3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם	3 Il parle, et ce sont des critiques négatives, des mots qui n’apportent rien.
4 אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל	4 Voilà que tu renverses la sainte crainte, tu ne veux plus penser à la manière de Dieu.
5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים	5 Ton fond mauvais te fait parler, et te fournit des raisons paradoxales.
6 ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך	6 Ce sont tes mots qui te condamnent, pas moi, ta propre bouche témoigne contre toi!
7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת	7 Es-tu né le premier dans l’espèce humaine, venu au jour quand les montagnes n’étaient pas?
8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה	8 Quand Dieu décidait, étais-tu là pour entendre, as-tu fais main basse sur la sagesse?
9 מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא	9 Que sais-tu que nous ne sachions? Comprends-tu des choses qui nous échappent?
10 גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים	10 Dans notre camp sont nos aînés, les anciens: ils seraient plus âgés que ton père.
11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך	11 Tu ne veux donc pas des consolations de Dieu et des paroles qu’on te dit gentiment?
12 מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך	12 Pourquoi réagir avec tant de passion, pourquoi ces regards égarés,
13 כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין	13 pour te défouler contre Dieu et déblatérer sans aucune retenue?
14 מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה	14 Un humain pourrait-il prétendre qu’il est pur? peut-il se justifier, celui qui naît d’une femme?
15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו	15 À ses anges même Dieu ne fait pas confiance; la voûte cristalline n’est pas pure à ses yeux.
16 אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה	16 Que dire de cet être écœurant, corrompu, qui boit l’injustice comme l’eau?
17 אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה	17 Écoute-moi, je veux t’instruire; je vais te raconter ce que j’ai vu.
18 אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם	18 Voici ce qu’enseignent les sages: ce qu’ils nous disent, le tenant de leurs pères,
19 להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם	19 ces hommes à qui le pays fut donné loin de toute présence étrangère:
20 כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ	20 c’est un tourment que la vie du méchant, les années auxquelles a droit le violent.
21 קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו	21 Il entend sans cesse des propos alarmistes: est-il en paix? les pillards vont l’assaillir,
22 לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב	22 plus moyen d’échapper aux ténèbres, il en est sûr, son destin c’est l’épée,
23 נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך	23 après quoi il sera la proie des vautours, il sent que le jour fatal est proche: il est là!
24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור	24 Détresse et angoisse: c’est l’épouvante; attaqué par un roi, son mal ne serait pas pire.
25 כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר	25 Mais voilà: il levait le poing contre Dieu, face au Tout-Puissant il jouait au brave.
26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו	26 Il s’élançait contre lui, tête baissée, s’abritant derrière un gros bouclier,
27 כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל	27 on lui voyait une face bouffie, la ceinture alourdie de graisse.
28 וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים	28 Il s’était établi en des villes détruites, avec des maisons où nul n’habite, toujours en danger de s’écrouler.
29 לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם	29 Mais il ne s’y fera pas riche! Sa fortune ne tiendra pas, il ne couvrira pas le pays de son ombre.
30 לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו	30 Il n’échappera pas aux ténèbres, le feu dessèchera ses tiges vertes, le vent emportera sa fleur.
31 אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו	31 Il a su s’élever: qu’il ne s’y fie pas, nous savons que c’est pure apparence.
32 בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה	32 Ses rejetons se flétriront avant le jour, sa ramure ne reverdira pas.
33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו	33 Comme pour la vigne ses fruits verts se perdront, comme l’olivier il laissera tomber ses fleurs.
34 כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד	34 Oui, le parti des impies est stérile, et les corrompus, le feu dévore leurs tentes.
35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה	35 Qui a conçu du Mal enfante le malheur; son propre ventre lui mûrit sa déception.