Vangelo secondo Giovanni 21

BIBBIA RICCIOTTI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 - Dopo queste cose Gesù si manifestò di nuovo ai discepoli al mare di Tiberiade; e si manifestò in questo modo.	1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ הִגָּלוֹת אֶל־תַּלְמִידָיו עַל־יַם טִיבַרְיָה וְכֹה נִגְלָה אֲלֵיהֶם
2 Simon Pietro, Tommaso detto Didimo, Natanaele che era di Cana in Galilea, i figliuoli di Zebedeo e due altri discepoli si trovavano insieme.	2 שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו
3 Simon Pietro disse loro: «Vado a pescare», e gli altri soggiunsero: «Veniamo anche noi». Così partirono e salirono nella barca, e in tutta la notte non presero nulla.	3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס הִנְנִי הֹלֵךְ לָדִיג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו גַּם־אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ עִמָּךְ וַיֵּצְאוּ וַיְמַהֲרוּ לָרֶדֶת אֶל־הָאֳנִיָּה וּבַלַּיְלָה הַהוּא לֹא אָחֲזוּ מְאוּמָה
4 Sul far del giorno, Gesù stette sulla riva, ma i discepoli non riconobbero che era Gesù.	4 הַבֹּקֶר אוֹר וְיֵשׁוּעַ עָמַד עַל־שְׂפַת הַיָּם וְלֹא יָדְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא
5 Gesù disse loro: «Figliuoli, non avete qualche cosa da mangiare?». Ed essi risposero: «No».	5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בָּנַי הֲיֵשׁ־לָכֶם אֹכֶל מְאוּמָה וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ אָיִן
6 Egli allora soggiunse: «Gettate la rete a destra della barca e ne troverete». Essi dunque la gettarono, e non potevano più tirarla per la gran quantità di pesce.	6 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַשְׁלִיכוּ הַמִּכְמֹרֶת מִימִין לָאֳנִיָּה וְתִמְצָאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לִמְשֹׁךְ אֹתָהּ מֵרֹב הַדָּגִים
7 Allora il discepolo prediletto da Gesù, disse a Pietro: «È il Signore!». Simon Pietro, avendo sentito che era il Signore, si rivestì de' suoi abiti, perchè era nudo, e si buttò in mare.	7 וַיֹּאמֶר הַתַּלְמִיד הַהוּא אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ אֶל־פֶּטְרוֹס זֶה הוּא הָאָדוֹן וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס כִּי הוּא הָאָדוֹן וַיַּחְגֹּר אֶת־מְעִילוֹ כִּי עֵירֹם הָיָה וַיַּטֵל עַצְמוֹ אֶל־הַיָּם
8 E gli altri discepoli vennero con la barca, essendo lontani da terra circa duecento cubiti, e trascinarono la rete con i pesci.	8 וְהַתַּלְמִידִים הַנִּשְׁאָרִים בָּאוּ בַסְּפִינָה כִּי לֹא הִרְחִיקוּ מִן־הַיַּבָּשָׁה כִּי אִם־כְּמָאתַיִם אַמָּה וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת עִם־הַדָּגִים
9 Discesi a terra, trovarono un fuoco acceso, con del pesce preparato sopra e del pane.	9 וַיְהִי כְצֵאתָם אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיִּרְאוּ־שָׁם גַּחֲלֵי־אֵשׁ עֲרוּכִים וְדָגִים עֲלֵיהֶם וְלֶחֶם לֶאֱכֹל
10 Gesù disse loro: «Portate qua dei pesci presi or ora».	10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הָבִיאוּ הֲלֹם מִן־הַדָּגִים אֲשֶׁר אֲחַזְתֶּם עָתָּה
11 Simon Pietro salì e tirò a terra la rete piena di centocinquantatrè grossi pesci; e benchè fossero tanti, la rete non si era rotta.	11 וַיַּעַל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיִּמְשֹׁךְ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת אֶל־הַיַּבָּשָׁה וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה וְלֹא נִקְרְעָה הַמִּכְמֹרֶת אַף־כִּי רַבִּים הָיוּ
12 Gesù disse loro: «Venite e mangiate». Nessuno tra quelli che s'erano assisi osava domandargli: «Tu chi sei?», perchè essi sapevano ch'era il Signore.	12 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בֹּאוּ בְרוּ־לָחֶם וְאֵין גַּם־אֶחָד בַּתַּלְמִידִים אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הָאָדוֹן
13 Gesù si avvicinò, prese il pane e lo distribuì, e così fece col pesce.	13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּקַּח אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לָהֶם וְגַם אֶת־הַדָּגִים
14 Questa era già la terza volta che Gesù si manifestava ai suoi discepoli, dopo essere risorto dai morti.	14 וְזֹאת הִיא הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר־נִגְלָה יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אַחֲרֵי קוּמוֹ מֵעִם הַמֵּתִים
15 Quando ebbero mangiato, Gesù disse a Simon Pietro: «Simone di Giovanni, mi ami tu più di costoro?». Egli gli rispose: «Sì, Signore, tu sai che io ti amo». Gli disse: «Pasci i miei agnelli».	15 וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל־שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְעֵה אֶת־טְלָאָי
16 Di nuovo gli domandò: «Simone di Giovanni, mi ami tu?». Gli rispose: «Sì, Signore, tu sai che io ti amo». Gli disse: «Pasci i miei agnelli».	16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְהַג אֶת־צֹאנִי
17 Per la terza volta gli chiese: «Simone di Giovanni, mi ami tu?». Pietro s'attristò perchè gli aveva detto per la terza volta: «Mi ami tu?», ed esclamò: «Signore, tu sai ogni cosa, tu sai che io ti amo». Gli disse [Gesù]: «Pasci le mie pecore.	17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיִּתְעַצֵּב פֶּטְרוֹס עַל כִּי־אָמַר אֵלָיו בַּשְּׁלִישִׁית הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אֶת־כֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ וְיָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רְעֵה אֶת־צֹאנִי
18 In verità, in verità ti dico: quando tu eri più giovane ti cingevi da solo e andavi dove volevi; ma quando sarai vecchio, tenderai le mani e un altro ti cingerà e ti condurrà dove non vorrai».	18 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ בִּהְיֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים אַתָּה חָגַרְתָּ אֶת־עַצְמְךָ וַתֵּלֶךְ אֶל־אֲשֶׁר חָפַצְתָּ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּזְקַן וּפָרַשְׂתָּ כַפֶּיךָ וְאַחֵר יַחְגָּרְךָ וּנְשָׂאֲךָ אֶל־אֲשֶׁר לֹא תֶחְפָּץ
19 Disse questo per indicare con qual morte avrebbe reso gloria a Dio. E detto ciò, gli soggiunse: «Seguimi».	19 וְכָל־זֹאת דִּבֶּר לִרְמֹז עַל־הַמִּיתָה אֲשֶׁר יְכַבֶּד־בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי
20 Pietro, voltatosi, vide venirgli appresso il discepolo prediletto da Gesù, quegli che durante la cena aveva posato il capo sul petto di Gesù e aveva chiesto: «Signore, chi è che ti tradisce?».	20 וַיִּפֶן פֶּטְרוֹס וַיַּרְא אֶת־הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם הוּא הַנֹּפֵל עַל־לִבּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה וְגַם־שָׁאַל אֲדֹנִי מִי הוּא־זֶה אֲשֶׁר יִמְסְרֶךָּ
21 Pietro vedendolo domandò a Gesù: «Signore, e di costui che sarà?».	21 וַיְהִי בִּרְאוֹת אֹתוֹ פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי וְזֶה מַה־הוּא
22 Gesù rispose: «Se voglio ch'egli rimanga finchè io venga, che t'importa? Tu seguimi».	22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־חֶפְצִי כִּי יִשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי מַה־לְּךָ וְלָזֹאת אַתָּה לֵךְ אַחֲרָי
23 Si sparse così tra i fratelli la voce che quel discepolo non muore; Gesù però non disse: «Non muore», ma: «Se voglio che egli rimanga finchè io venga, che t'importa?».	23 עַל־כֵּן יָצָא הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הָאַחִים כִּי־הַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת וְיֵשׁוּעַ לֹא אָמַר־לוֹ כִּי לֹא־יָמוּת אַךְ אָמַר אִם־חֶפְצִי כִּי־יִשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי מַה־זֶּה לָךְ
24 Questo è il discepolo che attesta queste cose e le ha scritte; e noi sappiamo che la sua testimonianza è verace.	24 זֶה הוּא הַתַּלְמִיד הַמֵּעִיד עַל־אֵלֶּה וַאֲשֶׁר כָּתַב כָּל־זֹאת וְיָדַעְנוּ כִּי עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה
25 Vi sono ancora molte altre cose fatte da Gesù; che se si volesse scriverle ad una ad una, il mondo intero, credo, non potrebbe contenere i libri che si dovrebbero scrivere.	25 וְיֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וְאִם־יִכָּתְבוּ כֻלָּם לְאַחַד אֶחָד אֲחַשְּׁבָה כִּי גַם־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא יָכִיל אֶת־הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִכָּתֵבוּ אָמֵן