Cantico 5

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Sono venuto nel mio giardino, sorella mia, mia sposa, e raccolgo la mia mirra e il mio balsamo; mangio il mio favo e il mio miele, bevo il mio vino e il mio latte. Mangiate, amici, bevete; inebriatevi d’amore.	1 באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים
2 Mi sono addormentata, ma veglia il mio cuore. Un rumore! La voce del mio amato che bussa: «Aprimi, sorella mia, mia amica, mia colomba, mio tutto; perché il mio capo è madido di rugiada, i miei riccioli di gocce notturne».	2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה
3 «Mi sono tolta la veste; come indossarla di nuovo? Mi sono lavata i piedi; come sporcarli di nuovo?».	3 פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם
4 L’amato mio ha introdotto la mano nella fessura e le mie viscere fremettero per lui.	4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו
5 Mi sono alzata per aprire al mio amato e le mie mani stillavano mirra; fluiva mirra dalle mie dita sulla maniglia del chiavistello.	5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול
6 Ho aperto allora all’amato mio, ma l’amato mio se n’era andato, era scomparso. Io venni meno, per la sua scomparsa; l’ho cercato, ma non l’ho trovato, l’ho chiamato, ma non mi ha risposto.	6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני
7 Mi hanno incontrata le guardie che fanno la ronda in città; mi hanno percossa, mi hanno ferita, mi hanno tolto il mantello le guardie delle mura.	7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות
8 Io vi scongiuro, figlie di Gerusalemme, se trovate l’amato mio che cosa gli racconterete? Che sono malata d’amore!	8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני
9 Che cosa ha il tuo amato più di ogni altro, tu che sei bellissima tra le donne? Che cosa ha il tuo amato più di ogni altro, perché così ci scongiuri?	9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו
10 L’amato mio è bianco e vermiglio, riconoscibile fra una miriade.	10 דודי צח ואדום דגול מרבבה
11 Il suo capo è oro, oro puro, i suoi riccioli sono grappoli di palma, neri come il corvo.	11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב
12 I suoi occhi sono come colombe su ruscelli d’acqua; i suoi denti si bagnano nel latte, si posano sui bordi.	12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת
13 Le sue guance sono come aiuole di balsamo dove crescono piante aromatiche, le sue labbra sono gigli che stillano fluida mirra.	13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר
14 Le sue mani sono anelli d’oro, incastonati di gemme di Tarsis. Il suo ventre è tutto d’avorio, tempestato di zaffiri.	14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים
15 Le sue gambe, colonne di alabastro, posate su basi d’oro puro. Il suo aspetto è quello del Libano, magnifico come i cedri.	15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים
16 Dolcezza è il suo palato; egli è tutto delizie! Questo è l’amato mio, questo l’amico mio, o figlie di Gerusalemme.	16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם