Livre de Job 39

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Sais-tu quand les bouquetins font leurs petits? As-tu observé des biches en travail?	1 הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר
2 Combien de mois dure leur gestation, quelle est l'époque de leur délivrance?	2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה
3 Alors elles s'accroupissent pour mettre bas, elles se débarrassent de leurs portées.	3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה
4 Et quand leurs petits ont pris des forces et grandi, ils partent dans le désert et ne reviennent plus prèsd'elles.	4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו
5 Qui a lâché l'onagre en liberté, délié la corde de l'âne sauvage?	5 מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח
6 A lui, j'ai donné la steppe pour demeure, la plaine salée pour habitat.	6 אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה
7 Il se rit du tumulte des villes et n'entend pas l'ânier vociférer.	7 ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע
8 Il explore les montagnes, son pâturage, à la recherche de toute verdure.	8 יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש
9 Le boeuf sauvage voudra-t-il te servir, passer la nuit chez toi devant la crèche?	9 היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך
10 Attacheras-tu une corde à son cou, hersera-t-il les sillons derrière toi?	10 התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך
11 Peux-tu compter sur sa force très grande et lui laisser la peine de tes travaux?	11 התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך
12 Seras-tu assuré de son retour, pour amasser ton grain sur ton aire?	12 התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף
13 L'aile de l'autruche peut-elle se comparer au pennage de la cigogne et du faucon?	13 כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה
14 Elle abandonne à terre ses oeufs, les confie à la chaleur du sol.	14 כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם
15 Elle oublie qu'un pied peut les fouler, une bête sauvage les écraser.	15 ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה
16 Dure pour ses petits comme pour des étrangers, d'une peine inutile elle ne s'inquiète pas.	16 הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד
17 C'est que Dieu l'a privée de sagesse, ne lui a point départi l'intelligence.	17 כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה
18 Mais sitôt qu'elle se dresse et se soulève, elle défie le cheval et son cavalier.	18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו
19 Donnes-tu au cheval la bravoure, revêts-tu son cou d'une crinière?	19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה
20 Le fais-tu bondir comme la sauterelle? Son hennissement altier répand la terreur.	20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה
21 Il piaffe de joie dans le vallon, avec vigueur il s'élance au-devant des armes.	21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק
22 Il se moque de la peur et ne craint rien, il ne recule pas devant l'épée.	22 ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב
23 Sur lui résonnent le carquois, la lance étincelante et le javelot.	23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון
24 Frémissant d'impatience, il dévore l'espace; il ne se tient plus quand sonne la trompette:	24 ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר
25 à chaque coup de trompette, il crie: Héah! Il flaire de loin la bataille, la voix tonnante des chefs et lescris.	25 בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה
26 Est-ce avec ton discernement que le faucon prend son vol, qu'il déploie ses ailes vers le sud?	26 המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן
27 Sur ton ordre que l'aigle s'élève et place son nid dans les hauteurs?	27 אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו
28 Il fait du rocher son habitat nocturne, d'un pic rocheux sa forteresse.	28 סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה
29 Il guette de là sa proie et ses yeux de loin l'aperçoivent.	29 משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו
30 Ses petits lapent le sang, où il y a des tués, il est là.	30 ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא