Vangelo secondo Marco 12

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et coepit illis in parabolis loqui: “ Vineam pastinavit ho mo etcircumdedit saepem et fodit lacum et aedificavit turrim et locavit eam agricoliset peregre profectus est.	1 וַיָּחֶל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים לֵאמֹר אִישׁ נָטַע כֶּרֶם וַיַּעַשׂ גָּדֵר סְבִיבוֹתָיו וַיַּחְצֹב יֶקֶב וַיִּבֶן מִגְדָּל וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־כֹּרְמִים וַיֵּלֶךְ לְמֶרְחַקִּים
2 Et misit ad agricolas in tempore servum, ut abagricolis acciperet de fructu vineae;	2 וְלַמּוֹעֵד שָׁלַח אֶל־הַכֹּרְמִים עָבֶד לָקַחַת מֵאֵת הַכֹּרְמִים מִפְּרִי הַכָּרֶם
3 qui apprehensum eum caeciderunt etdimiserunt vacuum.	3 וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְשַׁלְּחֻהוּ רֵיקָם
4 Et iterum misit ad illos alium servum; et illum in capitevulneraverunt et contumeliis affecerunt.	4 וַיֹּסֶף לִשְׁלֹחַ אֲלֵיהֶם עֶבֶד אַחֵר וְאֹתוֹ סָקְלוּ בָאֲבָנִים וּמָחֲצוּ רֹאשׁוֹ וַיְשַׁלְּחֻהוּ נִכְלָם
5 Et alium misit, et illum occiderunt,et plures alios, quosdam caedentes, alios vero occidentes.	5 וַיֹּסֶף וַיִּשְׁלַח אַחֵר וְגַם־אֹתוֹ הָרָגוּ וְכֵן עָשֹוּ בְּרַבִּים אֲחֵרִים מֵהֶם הִכּוּ וּמֵהֶם הָרָגוּ
6 Adhuc unum habebat,filium dilectum. Misit illum ad eos novissimum dicens: “Reverebuntur filiummeum”.	6 וַיְהִי־לוֹ עוֹד בֵּן יָחִיד אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ וַיִּשְׁלַח גַּם־אֹתוֹ אֲלֵיהֶם בָּאַחֲרֹנָה לֵאמֹר מִפְּנֵי בְנִי יָגוּרוּ
7 Coloni autem illi dixerunt ad invicem: “Hic est heres. Venite,occidamus eum, et nostra erit hereditas”.	7 וְהַכֹּרְמִים הָהֵם אָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הִנֵּה־זֶה הוּא הַיּוֹרֵשׁ לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְלָנוּ תִּהְיֶה הַיְרֻשָּׁה
8 Et apprehendentes eum occideruntet eiecerunt extra vineam.	8 וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ וַיַּהַרְגוּ אוֹתוֹ וַיַּשְׁלִיכֻהוּ אֶל־מִחוּץ לַכָּרֶם
9 Quid ergo faciet dominus vineae? Veniet et perdetcolonos et dabit vineam aliis.	9 וְעַתָּה מַה־יַּעֲשֶׂה בַּעַל הַכָּרֶם יָבוֹא וִיאַבֵּד אֶת־הַכֹּרְמִים הָהֵם וְיִתֵּן אֶת־הַכֶּרֶם לַאֲחֵרִים
10 Nec Scripturam hanc legistis: “Lapidem quemreprobaverunt aedificantes, hic factus est in caput anguli;	10 הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־הַכָּתוּב הַזֶּה אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה
11 a Domino factum est istud et est mirabile in oculis nostris”? ”.	11 מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ
12 Et quaerebant eum tenere et timuerunt turbam; cognoverunt enim quoniam ad eosparabolam hanc dixerit. Et relicto eo abierunt.	12 וַיְבַקְשׁוּ לְתָפְשׂוֹ וַיִּירְאוּ מִפְּנֵי הָעָם יַעַן אֲשֶׁר־הֵבִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם דִּבֶּר אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וַיַּעַזְבֻהוּ וַיֵּלְכוּ לָהֶם
13 Et mittunt ad eum quosdam ex pharisaeis et herodianis, ut eum caperent inverbo.	13 וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים מִן־הַפְּרוּשִׁים וּמִן־הַהוֹרְדוֹסִיִּים לִלְכֹּד אֹתוֹ בִּדְבָרוֹ
14 Qui venientes dicunt ei: “ Magister, scimus quia verax es et noncuras quemquam; nec enim vides in faciem hominum, sed in veritate viam Deidoces. Licet dare tributum Caesari an non? Dabimus an non dabimus? ”.	14 וַיָּבֹאוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי־אִישׁ אֱמֶת אַתָּה וְלֹא־תָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ כִּי לֹא תַכִּיר פָּנִים כִּי אִם־בֶּאֱמֶת מוֹרֶה אַתָּה אֶת־דֶּרֶךְ הָאֱלֹהִים הֲנָכוֹן לָתֵת מַס אֶל־הַקֵּיסַר אִם־לֹא נִתֵּן
15 Quisciens versutiam eorum ait illis: “ Quid me tentatis? Afferte mihi denarium,ut videam ”.	15 וְהוּא יָדַע אֶת־חֲנֻפָּתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־תְּנַסּוּנִי הָבִיאוּ אֵלַי דִּינַר וְאֶרְאֶה
16 At illi attulerunt. Et ait illis: “ Cuius est imago haec etinscriptio? ”. Illi autem dixerunt ei: “ Caesaris ”.	16 וַיָּבִיאוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שֶׁל־מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכָּתוּב אֲשֶׁר עָלָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁל־הַקֵּיסָר
17 Iesus autem dixitillis: “ Quae sunt Caesaris, reddite Caesari et, quae sunt Dei, Deo ”. Etmirabantur super eo.	17 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר לַקֵּיסַר תְּנוּ לַקֵּיסַר וְאֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים תְּנוּ לֵאלֹהִים וַיִּתְמְהוּ עָלָיו
18 Et veniunt ad eum sadducaei, qui dicunt resurrectionem non esse, etinterrogabant eum dicentes:	18 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִן־הַצַּדּוּקִים הָאֹמְרִים כִּי־אֵין תְּחִיָּה לַמֵּתִים וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר
19 “ Magister, Moyses nobis scripsit, ut si cuiusfrater mortuus fuerit et reliquerit uxorem et filium non reliquerit, accipiatfrater eius uxorem et resuscitet semen fratri suo.	19 רַבִּי כָּתַב לָנוּ משֶׁה כִּי יָמוּת אֲחִי־אִישׁ וְעָזַב אִשָּׁה וּבָנִים אֵין לוֹ יְיַבֵּם אָחִיו אֶת־אִשְׁתּוֹ וְיָקֵם זֶרַע לְאָחִיו
20 Septem fratres erant: etprimus accepit uxorem et moriens non reliquit semen;	20 וְהִנֵּה שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן לָקַח אִשָּׁה וּבְמוֹתוֹ לֹא־הִשְׁאִיר אַחֲרָיו זָרַע
21 et secundus accepit eamet mortuus est, non relicto semine; et tertius similiter;	21 וַיִּקַּח אֹתָהּ הַשֵּׁנִי וַיָּמָת וְלֹא־הִנִּיחַ זָרַע וְכֵן גַּם הַשְּׁלִישִׁי
22 et septem nonreliquerunt semen. Novissima omnium defuncta est et mulier.	22 וַיִּקָּחוּהָ כָּל־הַשִּׁבְעָה וְלֹא־הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם זָרַע וְאַחֲרֵי מוֹת כֻּלָּם מֵתָה גַּם הָאִשָּׁה
23 In resurrectione,cum resurrexerint, cuius de his erit uxor? Septem enim habuerunt eam uxorem ”.	23 וְעַתָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים כְּשֶׁיָּקוּמוּ לְמִי מֵהֶם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה כִּי לַשִּׁבְעָה הָיְתָה לְאִשָּׁה
24 Ait illis Iesus: “ Non ideo erratis, quia non scitis Scripturas nequevirtutem Dei?	24 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם הֲלֹא בָזֹאת אַתֶּם תֹּעִים בַּאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים גַּם אֶת־הַכְּתוּבִים גַּם אֶת־גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים
25 Cum enim a mortuis resurrexerint, neque nubent neque nubentur,sed sunt sicut angeli in caelis.	25 כִּי בְּעֵת קוּמָם מִן־הַמֵּתִים הָאֲנָשִׁים לֹא יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה אַךְ יִהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁמָיִם
26 De mortuis autem quod resurgant, nonlegistis in libro Moysis super rubum, quomodo dixerit illi Deus inquiens: “Egosum Deus Abraham et Deus Isaac et Deus Iacob”?	26 וְעַל־דְּבַר הַמֵּתִים כִּי־קוֹם יָקוּמוּ הֲלֹא קְרָאתֶם בְּסֵפֶר משֶׁה אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּסְּנֶה לֵאמֹר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
27 Non est Deus mortuorum sedvivorum! Multum erratis ”.	27 הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַחַיִּים לָכֵן הִרְבֵּיתֶם לִתְעוֹת
28 Et accessit unus de scribis, qui audierat illos conquirentes, videns quoniambene illis responderit, interrogavit eum: “ Quod est primum omnium mandatum?”.	28 וְאֶחָד מִן־הַסּוֹפְרִים שָׁמַע אֹתָם מִתְוַכְּחִים וַיִּקְרַב אֲלֵיהֶם וַיַּרְא כִּי הֵיטֵב הֱשִׁיבָם וַיִּשְׁאָלֵהוּ מַה־הִיא הָרִאשֹׁנָה לְכָל־הַמִּצְוֺת
29 Iesus respondit: “ Primum est: “Audi, Israel: Dominus Deus nosterDominus unus est,	29 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיְדַבֵּר אֵלָיו הָרִאשֹׁנָה לְכָל־הַמִּצְוֺת הִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד
30 et diliges Dominum Deum tuum ex toto corde tuo et ex totaanima tua et ex tota mente tua et ex tota virtute tua”.	30 וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מַדָּעֲךָ וּבְכָל־מְאֹדֶךָ זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הָרִאשֹׁנָה
31 Secundum est illud:“Diliges proximum tuum tamquam teipsum”. Maius horum aliud mandatum non est”.	31 וְהַשֵּׁנִית הַדֹּמָה לָהּ הִיא וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ וְאֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מֵאֵלֶּה
32 Et ait illi scriba: “ Bene, Magister, in veritate dixisti: “Unusest, et non est alius praeter eum;	32 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַסּוֹפֵר אָמְנָם רַבִּי יָפֶה דִבַּרְתָּ כִּי אֱלֹהִים אֶחָד הוּא וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
33 et diligere eum ex toto corde et ex totointellectu et ex tota fortitudine” et: “Diligere proximum tamquam seipsum”maius est omnibus holocautomatibus et sacrificiis ”.	33 וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ בְּכָל־לֵבָב וּבְכָל־מַדָּע וּבְכָל־נֶפֶשׁ וּבְכָל־מְאֹד וּלְאַהֲבָה אֶת־הָרֵעַ כְּנַפְשׁוֹ גְּדוֹלָה הִיא מִכָּל־עֹלוֹת וּזְבָחִים
34 Et Iesus videns quodsapienter respondisset, dixit illi: “ Non es longe a regno Dei ”. Et nemoiam audebat eum interrogare.	34 וַיַּרְא יֵשׁוּעַ כִּי־עָנָה בְדַעַת וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא־רָחוֹק אַתָּה מִמַּלְכוּת הָאֱלֹהִים וְאִישׁ לֹא־עָרַב עוֹד אֶת־לִבּוֹ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלָה
35 Et respondens Iesus dicebat docens in templo: “ Quomodo dicunt scribaeChristum filium esse David?	35 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ בְּלַמְּדוֹ בַמִּקְדָּשׁ וַיֹּאמַר אֵיךְ יֹאמְרוּ הַסּוֹפְרִים כִּי הַמָּשִׁיחַ הוּא בֶן־דָּוִד
36 Ipse David dixit in Spiritu Sancto: “Dixit Dominus Domino meo: Sede a dextris meis, donec ponam inimicos tuos sub pedibus tuis”.	36 וְהוּא דָוִד אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נְאֻם יְהוָֹה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ
37 Ipse David dicit eum Dominum, et unde est filius eius? ”. Et multa turbaeum libenter audiebat.	37 הִנֵּה־דָוִד בְּעַצְמוֹ קָרָא־לוֹ אָדוֹן וְאֵיךְ הוּא בְנוֹ וַיֶּאֱהַב רֹב הָעָם לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ
38 Et dicebat in doctrina sua: “ Cavete a scribis, qui volunt in stolisambulare et salutari in foro	38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּלַמֵּד אֹתָם הִשָּׁמְרוּ מִן־הַסּוֹפְרִים הָאֹהֲבִים לְהִתְהַלֵּךְ עֲטוּפֵי טַלִּית וְאֶת־שְׁאֵלוֹת שְׁלוֹמָם בַּשְּׁוָקִים
39 et in primis cathedris sedere in synagogis etprimos discubitus in cenis;	39 וְאֶת־מוֹשְׁבֵי הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְאֶת־הֲסִבּוֹת הָרֹאשׁ בַּסְּעוּדוֹת
40 qui devorant domos viduarum et ostentant prolixasorationes. Hi accipient amplius iudicium ”.	40 הַבֹּלְעִים אֶת־בָּתֵּי הָאַלְמָנוֹת וּמַאֲרִיכִים בַּתְּפִלָּה לְמַרְאֵה עֵינָיִם הֵמָּה מִשְׁפָּט עַל־יֶתֶר יִקָּחוּ
41 Et sedens contra gazophylacium aspiciebat quomodo turba iactaret aes ingazophylacium; et multi divites iactabant multa.	41 וְיֵשׁוּעַ יָשַׁב מִמּוּל אֲרוֹן הָאוֹצָר וְהוּא רֹאֶה אֶת־הָעָם מַשְׁלִיכִים מָעוֹת לַאֲרוֹן הָאוֹצָר וַעֲשִׁירִים רַבִּים נָתְנוּ הַרְבֵּה
42 Et cum venisset una viduapauper, misit duo minuta, quod est quadrans.	42 וַתָּבֹא אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַתַּשְׁלֵךְ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת אֲשֶׁר הֵן רֶבַע אִסָּר
43 Et convocans discipulos suos aitillis: “ Amen dico vobis: Vidua haec pauper plus omnibus misit, qui miseruntin gazophylacium:	43 וַיִּקְרָא אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי הָאַלְמָנָה הָעֲנִיָּה הַזֹּאת נָתְנָה יוֹתֵר מִכָּל־הַנֹּתְנִים אֶל־אֲרוֹן הָאוֹצָר
44 Omnes enim ex eo, quod abundabat illis, miserunt; haec verode penuria sua omnia, quae habuit, misit, totum victum suum ”.	44 כִּי כֻלָּם נָתְנוּ מִן־הָעֹדֶף שֶׁלָּהֶם וְהִיא מִמַּחְסֹרָהּ נָתְנָה כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ אֵת כָּל־רְכוּשָׁהּ