1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל | 1 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת־בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל |
2 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע | 2 וַיְהִי שֶׁם־בְּנֹו הַבְּכֹור יֹואֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע |
3 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט | 3 וְלֹא־הָלְכוּ בָנָיו [בְּדַרְכֹו כ] (בִּדְרָכָיו ק) וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ־שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט׃ פ |
4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה | 4 וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה |
5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים | 5 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגֹּויִם |
6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה | 6 וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל־יְהוָה׃ פ |
7 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם | 7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקֹול הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי־אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם |
8 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך | 8 כְּכָל־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר־עָשׂוּ מִיֹּום הַעֲלֹתִי אֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד־הַיֹּום הַזֶּה וַיַּעַזְבֻנִי וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים גַּם־לָךְ |
9 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם | 9 וְעַתָּה שְׁמַע בְּקֹולָם אַךְ כִּי־הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם׃ ס |
10 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך | 10 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה אֶל־הָעָם הַשֹּׁאֲלִים מֵאִתֹּו מֶלֶךְ׃ ס |
11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו | 11 וַיֹּאמֶר זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת־בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לֹו בְּמֶרְכַּבְתֹּו וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתֹּו |
12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו | 12 וְלָשׂוּם לֹו שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְלַחֲרֹשׁ חֲרִישֹׁו וְלִקְצֹר קְצִירֹו וְלַעֲשֹׂות כְּלֵי־מִלְחַמְתֹּו וּכְלֵי רִכְבֹּו |
13 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות | 13 וְאֶת־בְּנֹותֵיכֶם יִקָּח לְרַקָּחֹות וּלְטַבָּחֹות וּלְאֹפֹות |
14 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו | 14 וְאֶתשְׂ־דֹותֵיכֶם וְאֶת־כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטֹּובִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו |
15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו | 15 וְזַרְעֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם יַעְשֹׂר וְנָתַן לְסָרִיסָיו וְלַעֲבָדָיו |
16 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו | 16 וְאֶת־עַבְדֵיכֶם וְאֶת־שִׁפְחֹותֵיכֶם וְאֶת־בַּחוּרֵיכֶם הַטֹּובִים וְאֶת־חֲמֹורֵיכֶם יִקָּח וְעָשָׂה לִמְלַאכְתֹּו |
17 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים | 17 צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לֹו לַעֲבָדִים |
18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא | 18 וּזְעַקְתֶּם בַּיֹּום הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא־יַעֲנֶה יְהוָה אֶתְכֶם בַּיֹּום הַהוּא |
19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו | 19 וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקֹול שְׁמוּאֵל וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם־מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ |
20 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו | 20 וְהָיִינוּ גַם־אֲנַחְנוּ כְּכָל־הַגֹּויִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ |
21 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה | 21 וַיִּשְׁמַע שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־דִּבְרֵי הָעָם וַיְדַבְּרֵם בְּאָזְנֵי יְהוָה׃ פ |
22 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו | 22 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקֹולָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְכוּ אִישׁ לְעִירֹו׃ פ |