Lettera di Giuda - (מכתב יהודה) 10

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה	1 Umbram enim habens lex futurorum bonorum, non ipsam imaginem rerum : per singulos annos, eisdem ipsis hostiis quas offerunt indesinenter, numquam potest accedentes perfectos facere :
2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים	2 alioquin cessassent offerri : ideo quod nullam haberent ultra conscientiam peccati, cultores semel mundati :
3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה	3 sed in ipsis commemoratio peccatorum per singulos annos fit.
4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים	4 Impossibile enim est sanguine taurorum et hircorum auferri peccata.
5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי	5 Ideo ingrediens mundum dicit : Hostiam et oblationem noluisti : corpus autem aptasti mihi :
6 עולה וחטאה לא שאלת	6 holocautomata pro peccato non tibi placuerunt.
7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי	7 Tunc dixi : Ecce venio : in capite libri scriptum est de me : Ut faciam, Deus, voluntatem tuam.
8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה	8 Superius dicens : Quia hostias, et oblationes, et holocautomata pro peccato noluisti, nec placita sunt tibi, quæ secundum legem offeruntur,
9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה	9 tunc dixi : Ecce venio, ut faciam, Deus, voluntatem tuam : aufert primum, ut sequens statuat.
10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת	10 In qua voluntate sanctificati sumus per oblationem corporis Jesu Christi semel.
11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים	11 Et omnis quidem sacerdos præsto est quotidie ministrans, et easdem sæpe offerens hostias, quæ numquam possunt auferre peccata :
12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים	12 hic autem unam pro peccatis offerens hostiam, in sempiternum sedet in dextera Dei,
13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו	13 de cetero exspectans donec ponantur inimici ejus scabellum pedum ejus.
14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים	14 Una enim oblatione, consummavit in sempiternum sanctificatos.
15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו	15 Contestatur autem nos et Spiritus Sanctus. Postquam enim dixit :
16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה	16 Hoc autem testamentum, quod testabor ad illos post dies illos, dicit Dominus, dando leges meas in cordibus eorum, et in mentibus eorum superscribam eas :
17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד	17 et peccatorum, et iniquitatum eorum jam non recordabor amplius.
18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם	18 Ubi autem horum remissio : jam non est oblatio pro peccato.
19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע	19 Habentes itaque, fratres, fiduciam in introitu sanctorum in sanguine Christi,
20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו	20 quam initiavit nobis viam novam, et viventem per velamen, id est, carnem suam,
21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים	21 et sacerdotem magnum super domum Dei :
22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים	22 accedamus cum vero corde in plenitudine fidei, aspersi corda a conscientia mala, et abluti corpus aqua munda,
23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח	23 teneamus spei nostræ confessionem indeclinabilem (fidelis enim est qui repromisit),
24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים	24 et consideremus invicem in provocationem caritatis, et bonorum operum :
25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום	25 non deserentes collectionem nostram, sicut consuetudinis est quibusdam, sed consolantes, et tanto magis quanto videritis appropinquantem diem.
26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא	26 Voluntarie enim peccantibus nobis post acceptam notitiam veritatis, jam non relinquitur pro peccatis hostia,
27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים	27 terribilis autem quædam exspectatio judicii, et ignis æmulatio, quæ consumptura est adversarios.
28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה	28 Irritam quis faciens legem Moysi, sine ulla miseratione duobus vel tribus testibus moritur :
29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד	29 quanto magis putatis deteriora mereri supplicia qui Filium Dei conculcaverit, et sanguinem testamenti pollutum duxerit, in quo sanctificatus est, et spiritui gratiæ contumeliam fecerit ?
30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו	30 Scimus enim qui dixit : Mihi vindicta, et ego retribuam. Et iterum : Quia judicabit Dominus populum suum.
31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים	31 Horrendum est incidere in manus Dei viventis.
32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים	32 Rememoramini autem pristinos dies, in quibus illuminati, magnum certamen sustinuistis passionum :
33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת	33 et in altero quidem opprobriis et tribulationibus spectaculum facti : in altero autem socii taliter conversantium effecti.
34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד	34 Nam et vinctis compassi estis, et rapinam bonorum vestrorum cum gaudio suscepistis, cognoscentes vos habere meliorem et manentem substantiam.
35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב	35 Nolite itaque amittere confidentiam vestram, quæ magnam habet remunerationem.
36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה	36 Patientia enim vobis necessaria est : ut voluntatem Dei facientes, reportetis promissionem.
37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר	37 Adhuc enim modicum aliquantulum, qui venturus est, veniet, et non tardabit.
38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו	38 Justus autem meus ex fide vivit : quod si subtraxerit se, non placebit animæ meæ.
39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש	39 Nos autem non sumus subtractionis filii in perditionem, sed fidei in acquisitionem animæ.