Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו	1 Fratelli, il voto del mio cuore e la preghiera che fo a Dio per essi è che sian salvati;
2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת	2 perchè, rendo loro questa testimonianza, hanno lo zelo di Dio, ma non secondo la cognizione del vero:
3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו	3 infatti, ignorando la giustizia di Dio e cercando di stabilire la propria, non si sono sottomessi alla giustizia di Dio;
4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו	4 perchè fine della legge è Cristo, per dare la giustizia ad ogni credente.
5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם	5 Mosè infatti dice della giustizia che vien dalla legge: « Chi l'avrà adempita, vivrà per essa ».
6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח	6 Ma della giustizia che vien dalla fede dice: « Non dire in cuor tuo: « Chi salirà in cielo ? » sarebbe a dire per farne discendere il Cristo;
7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים	7 « Chi scenderà nell'abisso? » viene a dire per risuscitare il Cristo da morte.
8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים	8 Ma che dice la Scrittura? « Tu hai presso di te la parola nella tua bocca e nel tuo cuore »: questa è la parola della fede che noi predichiamo.
9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע	9 Se tu quindi colla tua bocca confesserai il Signore Gesù, e crederai in cuor tuo che Dio l'ha risuscitato da morte, sarai salvo;
10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה	10 perchè credendo di cuore si perviene alla giustizia, e la confessione della bocca mena alla salute.
11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש	11 Dice infatti la Scrittura: Chiunque crede in lui, non sarà confuso.
12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו	12 Non c'è dunque distinzione fra Giudeo e Greco, perchè lo stesso è il Signore di tutti, ricco verso tutti quelli che l'invocano:
13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט	13 infatti «chiunque in­vocherà il nome del Signore, sarà salvo ».
14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד	14 Ma come invocheranno uno in cui non hanno creduto? E come crederanno in uno di cui non hanno sentito parlare? Come poi ne sentiranno parlare, senza chi predichi?
15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב	15 E come predicheranno se non sono mandati? come sta scritto: Quanto son belli i piedi di coloro che evangelizzano la pace, che evangelizzano il bene!
16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו	16 Ma non tutti obbediscono al Vangelo. Isaia infatti dice: Signore, chi ha creduto a ciò che ha da noi udito?
17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים	17 La fede vien dunque da ciò che è udito, e si ode per la parola di Cristo.
18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם	18 Ma domando: Non han forse udito? Eppure: Per tutta la terra ha risuonato la loro vote, e le loro parole son giunte fino agli estremi confini della terra.
19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם	19 Ma chiedo ancora: Forse Israele non ne seppe nulla? Mosè pel primo dice: Ecciterò la vostra gelosia contro una nazione, che non è nazione, provocherò il vostro sdegno contro una nazione stolta.
20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו	20 Isaia poi ha l'audacia di dire: Mi han trovato quelli che non mi cercavano, mi son presentato a coloro che non chiede vano di me.
21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה	21 Ad Israele poi dice: Tutto il giorno stesi le mie mani verso un popolo incredulo e ribelle.