Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 10

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו	1 - Fratelli, il desiderio del mio cuore e la preghiera ch'io fo a Dio per loro, è per la loro salvezza.
2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת	2 Poichè fo testimonianza per loro che hanno zelo di Dio, ma non secondo scienza.
3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו	3 Poichè ignorando la giustizia di Dio, e cercando di stabilire la propria, alla giustizia di Dio non si sono sottomessi.
4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו	4 Poichè Cristo è fine della Legge, per la giustizia di chiunque ha fede.
5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם	5 Difatti Mosè scrisse che l'uomo che pratica la giustizia, quella che vien dalla Legge, vivrà in essa.
6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח	6 E la giustizia dalla fede dice così: «Non dire nel tuo cuore: - Chi salirà al cielo? -», ciò è un trarne giù Cristo;
7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים	7 o: «Chi scenderà nell'abisso?», questo è un far risalir Cristo di tra i morti.
8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים	8 Ma che cosa dice la Scrittura? «Vicino a te è la parola, nella bocca tua e nel tuo cuore»; e questa è la parola della fede che noi annunziamo.
9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע	9 Se tu confessi nella bocca il Signore Gesù, e nel tuo cuore hai fede che Dio lo ha risuscitato da morte, sarai salvo;
10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה	10 poichè col cuore si crede per la giustizia, e con la bocca si fa la confessione per la salute.
11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש	11 Poichè dice la Scrittura: «Chiunque in lui crede non sarà svergognato».
12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו	12 Giacchè non vi è distinzione di Giudeo e Greco. È lo stesso il Signore di tutti, ricco per tutti quelli che lo invocano.
13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט	13 Poichè «Chiunque invocherà il nome del Signore sarà salvo».
14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד	14 Come dunque invocheranno quello in cui non han creduto? e come crederanno in uno di cui non han sentito dir nulla? E come ne sentiranno parlare senza chi lo annunzi?
15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב	15 E come lo annunzieranno se non sono stati mandati? Conforme sta scritto: «Come belle sono le orme di quelli che recano lieto annunzio di cose buone!».
16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו	16 Ma non tutti hanno dato retta alla buona novella: Dice infatti Isaia: «Signore, chi ha creduto a quel che ha udito da noi?».
17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים	17 Adunque la fede vien dal sentir parlare, e il sentir parlare si fa per mezzo della parola di Cristo.
18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם	18 Ma, dico io: «Non hanno così sentito nulla?». Sicuro che hanno sentito: «Per tutta la terra si è sparsa la voce loro, e agli ultimi confini della terra abitata giunsero le loro parole».
19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם	19 Ma dico: «Forse non lo seppe Israele?». Mosè per il primo dice: «Io vi farò gelosi d'una nazione che non è nazione e contro una nazione che non è nazione e contro una nazione insipiente ecciterò il vostro sdegno».
20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו	20 E Isaia osa dire: «Sono stato trovato da tali che non mi cercavano, e divenni manifesto a tali che non domandavan di me».
21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה	21 E ad Israele dice: «Tutto il giorno ho teso le mani a un popolo che non crede e contraddice».