Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 22

MODERN HEBREW BIBLE	EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח	1 Estaba cerca la fiesta de los Azimos, llamada Pascua.
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם	2 Los sumos sacerdotes y los escribas buscaban la manera de eliminar a Jesús, porque tenían medio del pueblo.
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר	3 Entonces Satanás entró en Judas, llamado Iscariote, que era uno de los Doce.
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם	4 Este fue a tratar con los sumos sacerdotes y los jefes de la guardia sobre el modo de entregárselo.
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף	5 Ellos se alegraron y convinieron en darle dinero.
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון	6 Judas aceptó y buscaba una ocasión propicia para entregarlo sin que se enterara el pueblo.
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח	7 Llegó el día de los Azimos, en el que se debía inmolar la víctima pascual.
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה	8 Jesús envió a Pedro y a Juan, diciéndoles: «Vayan a prepararnos lo necesario para la comida pascual».
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו	9 Ellos le preguntaron: «¿Dónde quieres que la preparemos?».
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה	10 Jesús les respondió: «Al entrar en la ciudad encontrarán a un hombre que lleva un cántaro de agua. Síganlo hasta la casa donde entre,
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי	11 y digan a su dueño: El Maestro manda preguntarte: "¿Dónde está la sala en que podré comer la Pascua con mis discípulos?".
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו	12 El les mostrará en el piso alto una pieza grande, arreglada con almohadones: preparen allí lo necesario».
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח	13 Los discípulos partieron, encontraron todo como Jesús les había dicho y prepararon la Pascua.
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו	14 Llegada la hora, Jesús se sentó a la mesa con los Apóstoles y les dijo:
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי	15 «He deseado ardientemente comer esta Pascua con ustedes antes de mi Pasión,
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים	16 porque les aseguro que ya no la comeré más hasta que llegue a su pleno cumplimiento en el Reino de Dios».
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם	17 Y tomando una copa, dio gracias y dijo: «Tomen y compártanla entre ustedes.
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים	18 Porque les aseguro que desde ahora no beberé más del fruto de la vid hasta que llegue el Reino de Dios».
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני	19 Luego tomó el pan, dio gracias, lo partió y lo dio a sus discípulos, diciendo: «Esto es mi Cuerpo, que se entrega por ustedes. Hagan esto en memoria mía».
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם	20 Después de la cena hizo lo mismo con la copa, diciendo: «Esta copa es la Nueva Alianza sellada con mi Sangre, que se derrama por ustedes.
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן	21 La mano del traidor está sobre la mesa, junto a mí.
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר	22 Porque el Hijo del hombre va por el camino que le ha sido señalado, pero ¡ay de aquel que lo va a entregar!».
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת	23 Entonces comenzaron a preguntarse unos a otros quién de ellos sería el que iba a hacer eso.
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם	24 Y surgió una discusión sobre quién debía ser considerado como el más grande.
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד	25 Jesús les dijo: «Los reyes de las naciones dominan sobre ellas, y los que ejercen el poder sobre el pueblo se hacen llamar bienhechores.
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת	26 Pero entre ustedes no debe ser así. Al contrario, el que es más grande, que se comporte como el menor, y el que gobierna, como un servidor.
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת	27 Porque, ¿quién es más grande, el que está a la mesa o el que sirve? ¿No es acaso el que está a la mesa? Y sin embargo, yo estoy entre ustedes como el que sirve.
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי	28 Ustedes son los que han permanecido siempre conmigo en medio de mis pruebas.
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות	29 Por eso yo les confiero la realeza, como mi Padre me la confirió a mí,
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל	30 Y en mi Reino, ustedes comerán y beberán en mi mesa, y se sentarán sobre tronos para juzgar a las doce tribus de Israel.
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים	31 Simón, Simón, mira que Satanás ha pedido poder para zarandearlos como el trigo,
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך	32 pero yo he rogado por ti, para que no te falte la fe. Y tú, después que hayas vuelto, confirma a tus hermanos».
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות	33 «Señor, le dijo Pedro, estoy dispuesto a ir contigo a la cárcel y a la muerte».
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו	34 Pero Jesús replicó: «Yo te aseguro, Pedro, que hoy, antes que cante el gallo, habrás negado tres veces que me conoces».
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר	35 Después les dijo: «Cuando los envié sin bolsa, ni alforja, ni sandalias, ¿les faltó alguna cosa?».
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב	36 «Nada», respondieron. El agregó: «Pero ahora el que tenga una bolsa, que la lleve; el que tenga una alforja, que la lleve también; y el que no tenga espada, que venda su manto para comprar una.
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו	37 Porque les aseguro que debe cumplirse en mí esta palabra de la Escritura: Fue contado entre los malhechores. Ya llega a su fin todo lo que se refiere a mí».
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די	38 «Señor, le dijeron, aquí hay dos espadas». El les respondió: «Basta».
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו	39 En seguida Jesús salió y fue como de costumbre al monte de los Olivos, seguido de sus discípulos.
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון	40 Cuando llegaron, les dijo: «Oren, para no caer en la tentación».
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר	41 Después se alejó de ellos, más o menos a la distancia de un tiro de piedra, y puesto de rodillas, oraba:
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך	42 «Padre, si quieres, aleja de mí este cáliz. Pero que no se haga mi voluntad, sino la tuya».
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו	43 Entonces se le apareció un ángel del cielo que lo reconfortaba.
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ	44 En medio de la angustia, él oraba más intensamente, y su sudor era como gotas de sangre que corrían hasta el suelo.
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון	45 Después de orar se levantó, fue hacia donde estaban sus discípulos y los encontró adormecidos por la tristeza.
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו	46 Jesús les dijo: «¿Por qué están durmiendo? Levántense y oren para no caer en la tentación».
47 ]74-64[	47 Todavía estaba hablando, cuando llegó una multitud encabezada por el que se llamaba Judas, uno de los Doce. Este se acercó a Jesús para besarlo.
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם	48 Jesús le dijo: «Judas, ¿con un beso entregas al Hijo del hombre?».
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב	49 Los que estaban con Jesús, viendo lo que iba a suceder, le preguntaron: «Señor, ¿usamos la espada?»
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית	50 Y uno de ellos hirió con su espada al servidor del Sumo Sacerdote, cortándole la oreja derecha.
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו	51 Pero Jesús dijo: «Dejen, ya está». Y tocándole la oreja, lo curó.
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות	52 Después dijo a los sumos sacerdotes, a los jefes de la guardia del Templo y a los ancianos que habían venido a arrestarlo: «¿Soy acaso un ladrón para que vengan con espadas y palos?
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך	53 Todos los días estaba con ustedes en el Templo y no me arrestaron. Pero esta es la hora de ustedes y el poder de las tinieblas».
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק	54 Después de arrestarlo, lo condujeron a la casa del Sumo Sacerdote. Pedro lo seguía de lejos.
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם	55 Encendieron fuego en medio del patio, se sentaron alrededor de él y Pedro se sentó entre ellos.
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו	56 Una sirvienta que lo vio junto al fuego, lo miró fijamente y dijo: «Este también estaba con él».
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו	57 Pedro lo negó diciendo: «Mujer, no lo conozco».
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני	58 Poco después, otro lo vio y dijo: «Tú también eres uno de aquellos». Pero Pedro respondió: «No, hombre, no lo soy».
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי	59 Alrededor de una hora más tarde, otro insistió, diciendo: «No hay duda de que este hombre estaba con él; además, él también es galileo».
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא	60 «Hombre, dijo Pedro, no sé lo que dices». En ese momento, cuando todavía estaba hablando, cantó el gallo.
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים	61 El Señor, dándose vuelta, miró Pedro. Este recordó las palabras que el Señor le había dicho: «Hoy, antes que cante el gallo, me habrás negado tres veces».
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי	62 Y saliendo afuera, lloró amargamente.
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו	63 Los hombres que custodiaban a Jesús lo ultrajaban y lo golpeaban;
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך	64 y tapándole el rostro, le decían: «Profetiza, ¿quién te golpeó?».
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו	65 Y proferían contra él toda clase de insultos.
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו	66 Cuando amaneció, se reunió el Consejo de los ancianos del pueblo, junto con los sumos sacerdotes y los escribas. Llevaron a Jesús ante el tribunal
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו	67 y le dijeron: «Dinos si eres el Mesías». El les dijo: «Si yo les respondo, ustedes no me creerán,
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני	68 y si los interrogo, no me responderán.
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים	69 Pero en adelante, el Hijo del hombre se sentará a la derecha de Dios todopoderoso».
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא	70 Todos preguntaron: «¿Entonces eres el Hijo de Dios?». Jesús respondió: «Tienen razón, yo lo soy».
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו	71 Ellos dijeron: «¿Acaso necesitamos otro testimonio? Nosotros mismos lo hemos oído de su propia boca».