Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 8

MODERN HEBREW BIBLE	JERUSALEM
1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם	1 En ces jours-là, comme il y avait de nouveau une foule nombreuse et qu'ils n'avaient pas de quoimanger, il appela à lui ses disciples et leur dit:
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל	2 "J'ai pitié de la foule, car voilà déjà trois jours qu'ils restent auprès de moi et ils n'ont pas de quoimanger.
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק	3 Si je les renvoie à jeun chez eux, ils vont défaillir en route, et il y en a parmi eux qui sont venus deloin."
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם	4 Ses disciples lui répondirent: "Où prendre de quoi rassasier de pains ces gens, ici, dans un désert?"
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע	5 Et il leur demandait: "Combien avez-vous de pains" - "Sept", dirent-ils.
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם	6 Et il ordonne à la foule de s'étendre à terre; et, prenant les sept pains, il rendit grâces, les rompit et illes donnait à ses disciples pour les servir, et ils les servirent à la foule.
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה	7 Ils avaient encore quelques petits poissons; après les avoir bénis, il dit de les servir aussi.
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים	8 Ils mangèrent et furent rassasiés, et l'on emporta les restes des morceaux: sept corbeilles!
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם	9 Or ils étaient environ 4.000. Et il les renvoya;
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא	10 et aussitôt, montant dans la barque avec ses disciples, il vint dans la région de Dalmanoutha.
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו	11 Les Pharisiens sortirent et se mirent à discuter avec lui; ils demandaient de lui un signe venant duciel, pour le mettre à l'épreuve.
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה	12 Gémissant en son esprit, il dit: "Qu'a cette génération à demander un signe? En vérité, je vous le dis,il ne sera pas donné de signe à cette génération."
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים	13 Et les laissant là, il s'embarqua de nouveau et partit pour l'autre rive.
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת	14 Ils avaient oublié de prendre des pains et ils n'avaient qu'un pain avec eux dans la barque.
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס	15 Or il leur faisait cette recommandation: "Ouvrez l'oeil et gardez-vous du levain des Pharisiens et dulevain d'Hérode."
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו	16 Et eux de faire entre eux cette réflexion: qu'ils n'ont pas de pains.
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם	17 Le sachant, il leur dit: "Pourquoi faire cette réflexion, que vous n'avez pas de pains? Vous necomprenez pas encore et vous ne saisissez pas? Avez-vous donc l'esprit bouché,
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו	18 des yeux pour ne point voir et des oreilles pour ne point entendre? Et ne vous rappelez-vous pas,
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר	19 quand j'ai rompu les cinq pains pour les 5.000 hommes, combien de couffins pleins de morceauxvous avez emportés?" Ils lui disent: "Douze" --
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה	20 "Et lors des sept pour les 4.000 hommes, combien de corbeilles pleines de morceaux avez-vousemportées?" Et ils disent: "Sept."
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו	21 Alors il leur dit: "Ne comprenez-vous pas encore?"
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו	22 Ils arrivent à Bethsaïde et on lui amène un aveugle, en le priant de le toucher.
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר	23 Prenant l'aveugle par la main, il le fit sortir hors du village. Après lui avoir mis de la salive sur lesyeux et lui avoir imposé les mains, il lui demandait: "Aperçois-tu quelque chose?"
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה	24 Et l'autre, qui commençait à voir, de répondre: "J'aperçois les gens, c'est comme si c'était des arbresque je les vois marcher."
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק	25 Après cela, il mit de nouveau ses mains sur les yeux de l'aveugle, et celui-ci vit clair et fut rétabli, etil voyait tout nettement, de loin.
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר	26 Et Jésus le renvoya chez lui, en lui disant: "N'entre même pas dans le village."
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני	27 Jésus s'en alla avec ses disciples vers les villages de Césarée de Philippe, et en chemin il posait à sesdisciples cette question: "Qui suis-je, au dire des gens?"
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים	28 Ils lui dirent: "Jean le Baptiste; pour d'autres, Elie; pour d'autres, un des prophètes" --
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח	29 "Mais pour vous, leur demandait-il, qui suis-je?" Pierre lui répond: "Tu es le Christ."
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש	30 Alors il leur enjoignit de ne parler de lui à personne.
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום	31 Et il commença de leur enseigner: "Le Fils de l'homme doit beaucoup souffrir, être rejeté par lesanciens, les grands prêtres et les scribes, être tué et, après trois jours, ressusciter;
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו	32 et c'est ouvertement qu'il disait ces choses. Pierre, le tirant à lui, se mit à le morigéner.
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם	33 Mais lui, se retournant et voyant ses disciples, admonesta Pierre et dit: "Passe derrière moi, Satan!car tes pensées ne sont pas celles de Dieu, mais celles des hommes!"
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי	34 Appelant à lui la foule en même temps que ses disciples, il leur dit: "Si quelqu'un veut venir à masuite, qu'il se renie lui-même, qu'il se charge de sa croix, et qu'il me suive.
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה	35 Qui veut en effet sauver sa vie la perdra, mais qui perdra sa vie à cause de moi et de l'Evangile lasauvera.
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו	36 Que sert donc à l'homme de gagner le monde entier, s'il ruine sa propre vie?
37 או מה יתן איש פדיון נפשו	37 Et que peut donner l'homme en échange de sa propre vie?
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים	38 Car celui qui aura rougi de moi et de mes paroles dans cette génération adultère et pécheresse, le Filsde l'homme aussi rougira de lui, quand il viendra dans la gloire de son Père avec les saints anges."