Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם	1 In quei giorni, poiché vi era di nuovo molta folla e non avevano da mangiare, chiamò a sé i discepoli e disse loro:
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל	2 «Sento compassione per la folla; ormai da tre giorni stanno con me e non hanno da mangiare.
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק	3 Se li rimando digiuni alle loro case, verranno meno lungo il cammino; e alcuni di loro sono venuti da lontano».
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם	4 Gli risposero i suoi discepoli: «Come riuscire a sfamarli di pane qui, in un deserto?».
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע	5 Domandò loro: «Quanti pani avete?». Dissero: «Sette».
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם	6 Ordinò alla folla di sedersi per terra. Prese i sette pani, rese grazie, li spezzò e li dava ai suoi discepoli perché li distribuissero; ed essi li distribuirono alla folla.
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה	7 Avevano anche pochi pesciolini; recitò la benedizione su di essi e fece distribuire anche quelli.
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים	8 Mangiarono a sazietà e portarono via i pezzi avanzati: sette sporte.
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם	9 Erano circa quattromila. E li congedò.
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא	10 Poi salì sulla barca con i suoi discepoli e subito andò dalle parti di Dalmanutà.
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו	11 Vennero i farisei e si misero a discutere con lui, chiedendogli un segno dal cielo, per metterlo alla prova.
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה	12 Ma egli sospirò profondamente e disse: «Perché questa generazione chiede un segno? In verità io vi dico: a questa generazione non sarà dato alcun segno».
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים	13 Li lasciò, risalì sulla barca e partì per l’altra riva.
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת	14 Avevano dimenticato di prendere dei pani e non avevano con sé sulla barca che un solo pane.
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס	15 Allora egli li ammoniva dicendo: «Fate attenzione, guardatevi dal lievito dei farisei e dal lievito di Erode!».
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו	16 Ma quelli discutevano fra loro perché non avevano pane.
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם	17 Si accorse di questo e disse loro: «Perché discutete che non avete pane? Non capite ancora e non comprendete? Avete il cuore indurito?
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו	18 Avete occhi e non vedete, avete orecchi e non udite? E non vi ricordate,
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר	19 quando ho spezzato i cinque pani per i cinquemila, quante ceste colme di pezzi avete portato via?». Gli dissero: «Dodici».
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה	20 «E quando ho spezzato i sette pani per i quattromila, quante sporte piene di pezzi avete portato via?». Gli dissero: «Sette».
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו	21 E disse loro: «Non comprendete ancora?».
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו	22 Giunsero a Betsàida, e gli condussero un cieco, pregandolo di toccarlo.
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר	23 Allora prese il cieco per mano, lo condusse fuori dal villaggio e, dopo avergli messo della saliva sugli occhi, gli impose le mani e gli chiese: «Vedi qualcosa?».
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה	24 Quello, alzando gli occhi, diceva: «Vedo la gente, perché vedo come degli alberi che camminano».
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק	25 Allora gli impose di nuovo le mani sugli occhi ed egli ci vide chiaramente, fu guarito e da lontano vedeva distintamente ogni cosa.
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר	26 E lo rimandò a casa sua dicendo: «Non entrare nemmeno nel villaggio».
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני	27 Poi Gesù partì con i suoi discepoli verso i villaggi intorno a Cesarèa di Filippo, e per la strada interrogava i suoi discepoli dicendo: «La gente, chi dice che io sia?».
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים	28 Ed essi gli risposero: «Giovanni il Battista; altri dicono Elia e altri uno dei profeti».
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח	29 Ed egli domandava loro: «Ma voi, chi dite che io sia?». Pietro gli rispose: «Tu sei il Cristo».
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש	30 E ordinò loro severamente di non parlare di lui ad alcuno.
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום	31 E cominciò a insegnare loro che il Figlio dell’uomo doveva soffrire molto ed essere rifiutato dagli anziani, dai capi dei sacerdoti e dagli scribi, venire ucciso e, dopo tre giorni, risorgere.
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו	32 Faceva questo discorso apertamente. Pietro lo prese in disparte e si mise a rimproverarlo.
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם	33 Ma egli, voltatosi e guardando i suoi discepoli, rimproverò Pietro e disse: «Va’ dietro a me, Satana! Perché tu non pensi secondo Dio, ma secondo gli uomini».
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי	34 Convocata la folla insieme ai suoi discepoli, disse loro: «Se qualcuno vuol venire dietro a me, rinneghi se stesso, prenda la sua croce e mi segua.
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה	35 Perché chi vuole salvare la propria vita, la perderà; ma chi perderà la propria vita per causa mia e del Vangelo, la salverà.
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו	36 Infatti quale vantaggio c’è che un uomo guadagni il mondo intero e perda la propria vita?
37 או מה יתן איש פדיון נפשו	37 Che cosa potrebbe dare un uomo in cambio della propria vita?
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים	38 Chi si vergognerà di me e delle mie parole davanti a questa generazione adultera e peccatrice, anche il Figlio dell’uomo si vergognerà di lui, quando verrà nella gloria del Padre suo con gli angeli santi».