Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 20

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA TINTORI
1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו	1 E' simile il regno dei cieli ad un padrone che allo spuntar del giorno uscì a prendere ad opera dei lavoratori per la sua vigna.
2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו	2 E pattuito coi lavoratori un danaro al giorno, li mandò alla sua vigna.
3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק	3 Ed uscito verso l'ora terza, vide altri stare sulla piazza sfaccendati,
4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו	4 e disse loro: Andate anche voi nella mia vigna e vi darò quel che sarà giusto.
5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה	5 E quelli andarono. Di nuovo uscì verso l'ora sesta e la nona, e fece lo stesso.
6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום	6 Uscito poi verso l'undecima, trovò altri sfaccendati, e disse loro: Perchè ve ne state tutto il giorno qui senza far nulla?
7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם	7 Gli rispondono: Perchè nessuno ci ha presi a giornata. Ed egli a loro: Andate anche voi nella mia vigna.
8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים	8 Venuta poi la sera, il padrone della vigna dice al suo fattore: Chiama i lavoratori e paga loro la mercede, cominciando dagli ultimi fino ai primi.
9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד	9 Essendo dunque venuti quelli dell'undecima ora, ebbero un danaro per uno.
10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד	10 Venuti poi anche i primi, pensavano di ricevere di più; ma ebbero anche essi un danaro per uno.
11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר	11 E, presolo, mormorarono contro il padrone,
12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו	12 dicendo: Quest'ultimi han fatto un'ora sola, e li hai trattati come noi che abbiamo portato il peso della giornata e il caldo.
13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי	13 Ma egli, rispondendo ad uno di loro disse: Amico, io non ti fo torto: non hai pattuito con me per un danaro?
14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך	14 piglia il tuo e vattene; ma io voglio dare anche a quest'ultimo quanto a te.
15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי	15 E non posso far del mio quel che voglio? E' forse maligno il tuo occhio, perchè io son buono?
16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	16 Così gli ultimi saranno i primi, e i primi, ultimi. E molti sono i chiamati, ma pochi gli eletti.
17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך	17 Poi Gesù stando per salire a Gerusalemme, presi in disparte i dodici discepoli, disse loro:
18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות	18 Ecco, ascendiamo a Gerusalemme, e il Figlio dell'uomo sarà dato nelle mani dei principi dei sacerdoti, e degli Scribi,
19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום	19 e lo condanneranno a morte, e lo consegneranno ai Gentili, ad essere schernito, flagellato, crocifisso; ma il terzo giorno risorgerà.
20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר	20 Allora gli s'accostò la madre dei figli di Zebedeo con i proprii figlioli, adorando e in atto di chiedere qualche cosa.
21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך	21 Che vuoi? le disse: Quella rispose: Di' che seggano questi due miei figlioli, uno alla tua destra e l'altro alla tua sinistra nel tuo regno.
22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל	22 E Gesù rispose. Non sapete quello che domandate. Potete voi bere il calice che berrò io? Gli rispondono: Lo possiamo.
23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי	23 Dice loro: Il calice mio voi certo lo berrete: sedere però alla mia destra o alla mia sinistra non sta a me conceder velo, ma è per quelli cui è stato preparato dal Padre mio.
24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים	24 Udito ciò gli altri dieci si indignarono contro i due fratelli.
25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם	25 Ma Gesù chiamatili a sè disse: Voi sapete che i principi delle nazioni le signoreggiano ed i grandi esercitano il potere sopra di esse.
26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת	26 Ma tra di voi non sarà così; anzi chi vorrà tra di voi diventare maggiore, sia vostro ministro.
27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד	27 E chi vorrà tra voi essere primo, sia vostro servo.
28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	28 Come il Figlio dell'uomo non è venuto ad essere servito, ma a servire e a dar la sua vita in redenzione di molti.
29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב	29 E nell'uscir da Gerico, andò dietro a lui gran folla:
30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד	30 ed ecco due ciechi, seduti lungo la strada, sentendo che passava Gesù, si misero a gridare: Signore, Figlio di David, abbi pietà di noi.
31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד	31 Ma il popolo li sgridava, perchè tacessero; quelli però gridavano più forte che mai: Signore, Figlio di David, abbi pietà di noi.
32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם	32 E Gesù, fermatosi, li chiamò e disse: Che volete che vi faccia?
33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו	33 Signore, gli rispondono, che s'aprano i nostri occhi!
34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו	34 E Gesù, mosso a pietà, toccò loro gli occhi; e subito videro e lo seguirono.