Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 20

MODERN HEBREW BIBLE	NEW AMERICAN BIBLE
1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו	1 "The kingdom of heaven is like a landowner who went out at dawn to hire laborers for his vineyard.
2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו	2 After agreeing with them for the usual daily wage, he sent them into his vineyard.
3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק	3 Going out about nine o'clock, he saw others standing idle in the marketplace,
4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו	4 and he said to them, 'You too go into my vineyard, and I will give you what is just.'
5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה	5 So they went off. (And) he went out again around noon, and around three o'clock, and did likewise.
6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום	6 Going out about five o'clock, he found others standing around, and said to them, 'Why do you stand here idle all day?'
7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם	7 They answered, 'Because no one has hired us.' He said to them, 'You too go into my vineyard.'
8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים	8 When it was evening the owner of the vineyard said to his foreman, 'Summon the laborers and give them their pay, beginning with the last and ending with the first.'
9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד	9 When those who had started about five o'clock came, each received the usual daily wage.
10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד	10 So when the first came, they thought that they would receive more, but each of them also got the usual wage.
11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר	11 And on receiving it they grumbled against the landowner,
12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו	12 saying, 'These last ones worked only one hour, and you have made them equal to us, who bore the day's burden and the heat.'
13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי	13 He said to one of them in reply, 'My friend, I am not cheating you. Did you not agree with me for the usual daily wage?
14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך	14 Take what is yours and go. What if I wish to give this last one the same as you?
15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי	15 (Or) am I not free to do as I wish with my own money? Are you envious because I am generous?'
16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	16 Thus, the last will be first, and the first will be last."
17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך	17 As Jesus was going up to Jerusalem, he took the twelve (disciples) aside by themselves, and said to them on the way,
18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות	18 "Behold, we are going up to Jerusalem, and the Son of Man will be handed over to the chief priests and the scribes, and they will condemn him to death,
19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום	19 and hand him over to the Gentiles to be mocked and scourged and crucified, and he will be raised on the third day."
20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר	20 Then the mother of the sons of Zebedee approached him with her sons and did him homage, wishing to ask him for something.
21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך	21 He said to her, "What do you wish?" She answered him, "Command that these two sons of mine sit, one at your right and the other at your left, in your kingdom."
22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל	22 Jesus said in reply, "You do not know what you are asking. Can you drink the cup that I am going to drink?" They said to him, "We can."
23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי	23 He replied, "My cup you will indeed drink, but to sit at my right and at my left (, this) is not mine to give but is for those for whom it has been prepared by my Father."
24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים	24 When the ten heard this, they became indignant at the two brothers.
25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם	25 But Jesus summoned them and said, "You know that the rulers of the Gentiles lord it over them, and the great ones make their authority over them felt.
26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת	26 But it shall not be so among you. Rather, whoever wishes to be great among you shall be your servant;
27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד	27 whoever wishes to be first among you shall be your slave.
28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	28 Just so, the Son of Man did not come to be served but to serve and to give his life as a ransom for many."
29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב	29 As they left Jericho, a great crowd followed him.
30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד	30 Two blind men were sitting by the roadside, and when they heard that Jesus was passing by, they cried out, "[Lord,] Son of David, have pity on us!"
31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד	31 The crowd warned them to be silent, but they called out all the more, "Lord, Son of David, have pity on us!"
32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם	32 Jesus stopped and called them and said, "What do you want me to do for you?"
33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו	33 They answered him, "Lord, let our eyes be opened."
34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו	34 Moved with pity, Jesus touched their eyes. Immediately they received their sight, and followed him.