Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA RICCIOTTI
1 ויען איוב ויאמר	1 - Ma Giobbe rispose e disse:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 «Fino a quando affliggerete l'anima mia, e mi opprimerete con discorsi?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Son già dieci volte che voi m'ingiuriate, e non vi vergognate di maltrattarmi.
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Eppure, quand'anche io fossi in ignoranza, presso di me rimarrebbe l'ignoranza mia.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Voi invece contro me v'insuperbite e mi rimproverate a motivo dei miei obbrobrii;
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 ebbene sappiate che Dio non mi affligge con giudizio giusto, sì da ricingermi con i suoi flagelli.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Ecco, io grido soffrendo violenza, ma nessuno m'ascolta, alzo le strida, ma nessuno fa giustizia.
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 Il mio sentiero [Dio] ha sbarrato, sì che non passo, e sulla mia strada ha posto le tenebre.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Dell'onor mio egli mi ha spogliato, e mi tolse la corona dalla testa.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Da ogni parte mi ha demolito, ed io perisco, la mia speranza ha distrutto come ad albero sradicato.
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Divampò contro me la sua collera, mi ha considerato qual nemico suo.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Tutte irruppero le sue torme, apparecchiarono la loro strada contro di me, s'accamparono attorno alla mia tenda.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 I miei fratelli allontanò egli da me, e i miei conoscenti come stranieri da me si ritirarono;
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 i miei vicini mi hanno abbandonato, e quei che mi conoscevano mi hanno dimenticato;
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 gl'inquilini di mia casa e le mie serve qual forastiero mi stimano, e qual pellegrino son diventato agli occhi loro.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Chiamo il mio servo, ma egli non risponde, di bocca mia io sto a supplicarlo!
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 L'alito mio fa nausea a mia moglie, e mi raccomando ai figli del mio seno.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Perfin gli stolti mi hanno disprezzato, e pur se m'allontano essi mi beffeggiano.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Quei che già furono miei consiglieri mi hanno abominato, e chi ebbi in sommo amore mi si è voltato contro.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Alla mia pelle, consuntasi la carne, s'è attaccato il mio scheletro, e sono rimaste solo le labbra attorno ai miei denti.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 Pietà di me, pietà di me, almeno voi amici miei, perchè la mano del Signore mi ha toccato!
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 Perchè mi perseguitate, come [fa] Dio, e vi state a satollare delle mie carni?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 Oh! venissero pur scritte le mie parole, oh! fossero vergate nel libro,
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 oh con scalpello di ferro e lamina di piombonella dura selce fossero incise!
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Io so infatti che il mio redentore vive, e nell'ultimo giorno io sorgerò dalla terra,
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 e che nuovamente mi circonderò della mia pelle, e nella mia carne vedrò il mio Dio.
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 [Quel Dio] che vedrò io stesso, e contempleranno i miei occhi, e non [quelli di] un altro! Questa mia speranza è riposta nel mio seno.
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Perchè mai dunque voi esclamate: - Esaminiamo costui, e la radice della questione troveremo in lui ?-
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 Guardatevi piuttosto voialtri dalla spada, poichè c'è una spada che vendica l'iniquità: e sappiate che v'è un giudizio!».