Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ויען איוב ויאמר	1 Respondens autem Iob dixit:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 “ Usquequo affligitis ani mam meam et atteritis me sermonibus?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 En decies obiurgatis me et non erubescitis opprimentes me.
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Nempe, etsi erravi, mecum erit error meus.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Si vos contra me erigimini et arguitis me opprobriis meis,
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 saltem nunc intellegite quia Deus non aequo iudicio afflixerit me et rete suo me cinxerit.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Etsi clamo: Vim patior!, non exaudior; si vociferor, non est qui iudicet.
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 Semitam meam circumsaepsit, et transire non possum; et in calle meo tenebras posuit.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Spoliavit me gloria mea et abstulit coronam de capite meo.
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Destruxit me undique, et pereo, et evellit quasi arborem spem meam.
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Iratus est contra me furor eius, et sic me habuit quasi hostem suum.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Simul venerunt turmae eius et fecerunt sibi viam adversus me et obsederunt in gyro tabernaculum meum.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 Fratres meos longe fecit a me, et noti mei quasi alieni recesserunt a me.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 Dereliquerunt me propinqui mei, et, qui me noverant, obliti sunt mei.
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 Inquilini domus meae et ancillae meae sicut alienum habuerunt me, et quasi peregrinus fui in oculis eorum.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 Servum meum vocavi, et non respondit; ore proprio deprecabar illum.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Halitum meum exhorruit uxor mea, et fetui filiis uteri mei.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Vel infantes despiciebant me et, cum surgerem, detrahebant mihi.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Abominati sunt me quondam consiliarii mei; et, quem maxime diligebam, aversatus est me.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Pelli meae, consumptis carnibus, adhaesit os meum, et evanuit cutis mea circa dentes meos.
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 Miseremini mei, miseremini mei, saltem vos, amici mei, quia manus Domini tetigit me.
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 Quare persequimini me sicut Deus et carnibus meis non saturamini?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 Quis mihi tribuat, ut scribantur sermones mei? Quis mihi det, ut exarentur in libro
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 stilo ferreo et plumbeo, in aeternum sculpantur in silice?
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Scio enim quod redemptor meus vivit et in novissimo super pulvere stabit;
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 et post pellem meam hanc, quam abstraxerunt, et de carne mea videbo Deum.
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Quem visurus sum ego ipse, et oculi mei conspecturi sunt, et non alienum. Consumpti sunt renes mei in sinu meo.
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Si ergo nunc dicitis: “Quomodo persequemur eum et radicem verbi inveniemus contra eum?”,
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 timete a facie gladii, quoniam ultor iniquitatum gladius est; et scitote esse iudicium ”.