Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויען איוב ויאמר	1 Job prit la parole et dit:
2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים	2 Combien de temps encore allez-vous me fatiguer, et m’assommer à force de paroles?
3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי	3 Dix fois déjà vous m’avez insulté, n’avez-vous pas honte de me maltraiter?
4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי	4 Si réellement je me suis trompé, mon péché ne regarde que moi.
5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי	5 Mais vous me regardez de haut: voilà la vérité, et vous me reprochez mon malheur.
6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף	6 Sachez que Dieu me traite injustement et qu’il a jeté sur moi ses filets.
7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט	7 Je crie à la violence, pas de réponse, j’appelle au secours, personne pour me défendre!
8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים	8 Il a barré ma route, je n’ai plus de passage, il a mis sur mon chemin les ténèbres.
9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי	9 Il m’a privé de ma gloire, il a ôté de ma tête la couronne,
10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי	10 Il me descelle tout autour et me fait partir, il déracine mon espérance.
11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו	11 Il décharge sur moi sa colère, il me traite en ennemi.
12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי	12 Toutes ses troupes arrivent à la fois, elles se frayent un chemin jusqu’à moi, elles font le siège de ma demeure.
13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני	13 Il a éloigné de moi mes frères, mes connaissances cherchent à m’éviter.
14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני	14 Mes proches, mes compagnons ne me voient plus, les hôtes de ma maison m’ont oublié.
15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם	15 Mes servantes me sont devenues étrangères, comme si pour elles j’étais un inconnu.
16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו	16 J’appelle mon serviteur, il ne me répond pas lorsque je vais jusqu’à le supplier.
17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני	17 Mon haleine répugne à ma femme, mes propres frères sont dégoûtés de moi.
18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי	18 Les gamins eux-mêmes me méprisent, si je me lève ils se moquent de moi.
19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי	19 Tous mes intimes maintenant me détestent, ceux que j’aimais se sont retournés contre moi.
20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני	20 Sous ma peau ma chair a pourri, mes os se dénudent comme des dents:
21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי	21 Pitié! Pitié pour moi, ô vous, mes amis: c’est la main de Dieu qui m’a frappé!
22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו	22 Faut-il me persécuter parce que Dieu le fait? n’en avez-vous pas assez de me dévorer?
23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו	23 Ah, je voudrais qu’on écrive mes paroles, et qu’on les grave sur du bronze
24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון	24 avec un ciseau de fer, un burin, et qu’elles soient pour toujours inscrites dans la pierre.
25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום	25 Je sais que mon libérateur est vivant, et qu’à la fin il se présentera sur terre.
26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה	26 Alors je me mettrai debout derrière ma peau, et de ma chair je verrai Dieu!
27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי	27 Je le verrai, moi, le même, et c’est lui que mes yeux verront, pas un autre: mon cœur déjà s’épuise dans cette attente.
28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי	28 Mais vous en êtes à dire: “Comment l’attaquer? trouvons-lui quelque parole à reprendre”.
29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין	29 Alors craignez que l’épée ne vous frappe, car la Colère s’enflamme contre les fautes, et vous saurez qu’il y a une justice!