Abacuc 3

BIBBIA CEI 2008	MODERN HEBREW BIBLE
1 Preghiera del profeta Abacuc, in tono di lamentazione.	1 תפלה לחבקוק הנביא על שגינות
2 Signore, ho ascoltato il tuo annuncio, Signore, ho avuto timore e rispetto della tua opera. Nel corso degli anni falla rivivere, falla conoscere nel corso degli anni. Nello sdegno ricòrdati di avere clemenza.	2 יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור
3 Dio viene da Teman, il Santo dal monte Paran. La sua maestà ricopre i cieli, delle sue lodi è piena la terra.	3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ
4 Il suo splendore è come la luce, bagliori di folgore escono dalle sue mani: là si cela la sua potenza.	4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה
5 Davanti a lui avanza la peste, la febbre ardente segue i suoi passi.	5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו
6 Si arresta e scuote la terra, guarda e fa tremare le nazioni; le montagne eterne vanno in frantumi, e i colli antichi si abbassano, i suoi sentieri nei secoli.	6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו
7 Ho visto le tende di Cusan in preda a spavento, sono agitati i padiglioni di Madian.	7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין
8 Forse contro i fiumi, Signore, contro i fiumi si accende la tua ira o contro il mare è il tuo furore, quando tu monti sopra i tuoi cavalli, sopra i carri della tua vittoria?	8 הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה
9 Del tutto snudato è il tuo arco, saette sono le parole dei tuoi giuramenti. Spacchi la terra: ecco torrenti;	9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ
10 i monti ti vedono e tremano, un uragano di acque si riversa, l’abisso fa sentire la sua voce e in alto alza le sue mani.	10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא
11 Il sole, la luna rimasta nella sua dimora, al bagliore delle tue frecce fuggono, allo splendore folgorante della tua lancia.	11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך
12 Sdegnato attraversi la terra, adirato calpesti le nazioni.	12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים
13 Sei uscito per salvare il tuo popolo, per salvare il tuo consacrato. Hai demolito la cima della casa del malvagio, l’hai scalzata fino alle fondamenta.	13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה
14 Con le sue stesse frecce hai trafitto il capo dei suoi guerrieri che irrompevano per disperdermi con la gioia di chi divora il povero di nascosto.	14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר
15 Calpesti il mare con i tuoi cavalli, mentre le grandi acque spumeggiano.	15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים
16 Ho udito. Il mio intimo freme, a questa voce trema il mio labbro, la carie entra nelle mie ossa e tremo a ogni passo, perché attendo il giorno d’angoscia che verrà contro il popolo che ci opprime.	16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו
17 Il fico infatti non germoglierà, nessun prodotto daranno le viti, cesserà il raccolto dell’olivo, i campi non daranno più cibo, le greggi spariranno dagli ovili e le stalle rimarranno senza buoi.	17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים
18 Ma io gioirò nel Signore, esulterò in Dio, mio salvatore.	18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי
19 Il Signore Dio è la mia forza, egli rende i miei piedi come quelli delle cerve e sulle mie alture mi fa camminare. Al maestro del coro. Per strumenti a corda.	19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי