| 1 Nelle steppe di Moab, presso il Giordano di Gerico, Jahve parlò a Mosè: | 1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר |
| 2 « Ordina ai figli di Israele che dalla parte della loro eredità diano città ai Leviti affinchè questi vi abitino; darete ai Leviti anche il contado adiacente alle città. | 2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים |
| 3 Avranno così le città per abitarvi e i rispettivi contadi per il loro bestiame, per i loro beni e per i loro animali. | 3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם |
| 4 I contadi delle città che assegnerete ai Leviti si estenderanno tutti intorno per lo spazio di mille cubiti fuori delle mura della città. | 4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב |
| 5 Dall’esterno della città, misurerete duemila cubiti dal lato orientale, duemila cubiti dal lato meridionale, duemila cubiti dal lato occidentale, duemila cubiti dal lato settentrionale, tenendo per centro la città: questi saranno i contadi delle loro città. | 5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים |
| 6 Le città che assegnerete ai Leviti sono queste: le sei città di rifugio, che designerete affinchè vi possa fuggire l’omicida, aggiungerete inoltre quarantadue città. | 6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר |
| 7 In tutto, le città che assegnerete ai Leviti saranno quarantotto e con esse i rispettivi contadi. | 7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן |
| 8 Le città che assegnerete ai Leviti, della proprietà dei figli di Israele, le prenderete in maggio! numero da chi ha molto e in minor numero da chi ha poco: delle sue città ognuno darà ai Leviti in proporzione dell’eredità che gli sarà toccata ». | 8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים |
| 9 Jahve si rivolse a Mosè: | 9 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 10 « Parla al figli di Israele, di’ loro: “ Quando avrete attraversato il Giordano verso la terra di Canaan, | 10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען |
| 11 vi interesserete di avere città che saranno per che città di rifugio, dove possa fuggire l’omicida e per inavvertenza, avesse colpito una persona. | 11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה |
| 12 Queste città vi serviranno di rifugio contro il vendicatore del sangue, affinchè l’omicida non muoia prima di comparire innanzi al giudizio della comunità. | 12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט |
| 13 Le città che designerete saranno per voi sei città di rifugio: | 13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם |
| 14 designerete tre città al di 1à del Giordano e tre città nella terra di Canaan. Saranno città di rifugio. | 14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה |
| 15 Per i figli di Israele, per il forestiero e per l’inquilino che è in mezzo a voi ci saranno queste sei città di rifugio, dove possa fuggire chiunque, per inavvertenza, ha colpito una persona. | 15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה |
| 16 Ma se l’ha colpita con uno strumento di ferro causandone la morte, è un omicida. L’omicida sia messo a morte. | 16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח |
| 17 Se la ha colpita con una pietra, che aveva in mano, atta a causare la morte, e ne ha la morte, è un omicida. L’omicida sia a morte. | 17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח |
| 18 O ancora, se la ha colpita con uno strumento di legno, che aveva in mano, atto a causare la morte, e ne ha causato la morte, è un omicida. L’omicida sia messo a morte. | 18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח |
| 19 Il vendicatore del sangue che metterà a morte l’omicida, lo metterà a morte quando lo incontrerà. | 19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו |
| 20 Se uno per odio ha dato una spinta a un altro oppure gli ha gettato addosso qualcosa con premeditazione e ne ha causato la morte | 20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת |
| 21 o, se per inimicizia, lo ha colpito con la mano e ne ha causato la morte: colui che ha colpito sia messo a morte. È un omicida. Il vendicatore del sangue metterà a morte l’omicida, quando lo incontrerà. | 21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו |
| 22 Ma se gli ha dato una spinta accidentalmente, senza alcuna inimicizia, oppure gli ha gettato addosso qualsiasi oggetto senza alcuna premeditazione | 22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה |
| 23 o se, senza vederlo, gli ha fatto cadere addosso una pietra qualsiasi atta a causare la morte, e ne ha causato la morte, senza tuttavia essergli nemico e senza volergli del male: | 23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו |
| 24 la comunità giudicherà in base a queste regole, tra colui che ha colpito e il vendicatore del sangue. | 24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה |
| 25 La comunità libererà l’omicida dalle mani del vendicatore del sangue. La comunità lo farà ritornare alla città di rifugio in cui era fuggito; e costui dimorerà qui fino alla morte del gran sacerdote che fu unto con l’olio sacro. | 25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש |
| 26 Ma se l’omicida uscirà dai confini della città di rifugio in cui era fuggito | 26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה |
| 27 e se il vendicatore del sangue lo ha trovato fuori dai confini della città di rifugio, lo ucciderà: il vendicatore del sangue non sarà reo di sangue. | 27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם |
| 28 L’omicida infatti deve dimorare nella città di rifugio fino alla morte del gran sacerdote. Dopo la morte del gran sacerdote, l’omicida potrà ritornare alla terra di sua proprietà. | 28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו |
| 29 Queste saranno una regola di diritto per voi e per le vostre generazioni, dovunque abiterete. | 29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם |
| 30 In tutti i casi in cui uno colpisce una persona, l’omicida sarà ucciso sulla deposizione dei testimoni; ma la testimonianza di un solo testimonio non basta per sostenere la condanna capitale contro una persona. | 30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות |
| 31 Per la vita di un omicida passibile di morte non accetterete riscatto, poichè deve esser messo a morte. | 31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת |
| 32 Non accetterete riscatto per colui che, fuggito nella città di rifugio, vuole ritornare ad abitare nella sua terra prima della morte del sacerdote. | 32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן |
| 33 Non contaminerete la terra in cui abitate: il sangue infatti contamina la terra, nè per la terra si può compiere nessuna espiazione dal sangue versato se non con il sangue di chi lo ha versato. | 33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו |
| 34 Non rendete impura la terra in cui abitate, dove io dimoro in mezzo a voi: io, Jahve, dimoro infatti in mezzo ai figli di Israele ” ». | 34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל |
