Livre des Psaumes 139

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Du maître de chant. De David.Psaume. Yahvé, tu me sondes et me connais;	1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע
2 que je me lève ou m'assoie, tu le sais, tu perces de loin mes pensées;	2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק
3 que je marche ou me couche, tu le sens, mes chemins te sont tous familiers.	3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה
4 La parole n'est pas encore sur ma langue, et voici, Yahvé, tu la sais tout entière;	4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה
5 derrière et devant tu m'enserres, tu as mis sur moi ta main.	5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה
6 Merveille de science qui me dépasse, hauteur où je ne puis atteindre.	6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה
7 Où irai-je loin de ton esprit, où fuirai-je loin de ta face?	7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח
8 Si j'escalade les cieux, tu es là, qu'au shéol je me couche, te voici.	8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך
9 Je prends les ailes de l'aurore, je me loge au plus loin de la mer,	9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים
10 même là, ta main me conduit, ta droite me saisit.	10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך
11 Je dirai: "Que me presse la ténèbre, que la nuit soit pour moi une ceinture";	11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני
12 même la ténèbre n'est point ténèbre devant toi et la nuit comme le jour illumine.	12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה
13 C'est toi qui m'as formé les reins, qui m'as tissé au ventre de ma mère;	13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי
14 je te rends grâce pour tant de prodiges: merveille que je suis, merveille que tes oeuvres. Monâme, tu la connaissais bien,	14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד
15 mes os n'étaient point cachés de toi, quand je fus façonné dans le secret, brodé au profond de laterre.	15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ
16 Mon embryon, tes yeux le voyaient; sur ton livre, ils sont tous inscrits les jours qui ont été fixés,et chacun d'eux y figure.	16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם
17 Mais pour moi, que tes pensées sont difficiles, ô Dieu, que la somme en est imposante!	17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם
18 Je les compte, il en est plus que sable; ai-je fini, je suis encore avec toi.	18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך
19 Si tu voulais, ô Dieu, tuer l'impie! Hommes de sang, allez-vous-en de moi!	19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני
20 Eux qui parlent de toi sournoisement, qui tiennent pour rien tes pensées.	20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך
21 Yahvé, n'ai-je pas en haine qui te hait, en dégoût, ceux qui se dressent contre toi?	21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט
22 Je les hais d'une haine parfaite, ce sont pour moi des ennemis.	22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי
23 Sonde-moi, ô Dieu, connais mon coeur, scrute-moi, connais mon souci;	23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי
24 vois que mon chemin ne soit fatal, conduis-moi sur le chemin d'éternité.	24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם